כבר ראיתי דשא בחיי, אבל מעולם עד אז לא ראיתי דשא כל כך ישר

אין לי ספק שבכל רגע מערכת הכריזה תופעל וכולם יוכלו לשמוע את ניסים קיוויתי אומר מי מוסר למי ולמה. אחרי כמה שניות של שקט אני שואל את אבא: למה אין קריין? הפעם הראשונה שלי | פרויקט מיוחד לפתיחת העונה

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שידור
צילום: איור: דורון פלם
איתי מאירסון
איתי מאירסון

הזיכרון מהשבת ההיא שמור בקיטועי-זמן, כמו מצב Time Lapse במצלמה. על כל עשרה רגעים נשאר איתי רק אחד, שאומר משהו או לא אומר דבר. מהדגימות האקראיות האלה אמנם אי אפשר ליצור רצף בעל משמעות, אבל אפשר ליצור זרם זיכרון, שחלקו נאמן למציאות וחלקו נאמן רק לעצמו. 

פותחים עונה עם "ספורט הארץ": הפעם הראשונה שלי: פרויקט מיוחד לפתיחת העונה | המדריך המקוצר לעונת ליגת העל | 14 שחקנים שמספרים את סיפורה של הליגה | בעיני המתבונן: הוראות שידור אחרונות | השבוע לפני 22 שנה: הדוגמן מנבחרת הולנד ג'ון "דה בלוף"

זה היה לקראת עונת 1983/4 או 1984/5 - הייתי בן 4/5 או 5/6. בשבת בבוקר כנראה קלטתי מסרים מהרדיו שהיום, איפשהו, מתישהו, יש משחק כדורגל. אני דורש מאבא שלי, מתחנן - קח אותי לשם. אחרי אכילת ראש ממושכת האיש ויתר, והודה שאכן היום אחר הצהריים יש משחק ידידות באיצטדיון רמת גן. ידידות - זו היתה המלה, וכנראה שהיה מדובר במשחק גביע הטוטו או סתם משחק טרום עונה: זה הפועל תל אביב נגד מכבי חיפה, הוא הודיע בחוסר חשק שרק כעבור שנים הבנתי את פשרו. 

אוהדי מכבי תל אביב בדרבי. המכביסט הגאה רמס כל סעיף בספר ההורות
אוהדים באיצטדיון רמת גן. המכביסט הגאה רמס כל סעיף בספר ההורותצילום: ניר קידר

המכביסט הגאה רמס כל סעיף בספר ההורות, לעג לעיקרון ההחתמה, וגרם לכך שביקורו הראשון של בנו באיצטדיון כדורגל יהיה במשחק של הפועל. אלא שהעובדות האמפיריות מוכיחות שהוא לא שילם על זה שום מחיר; את הקבוצה המוזרה הזאת שלהם ראיתי מאז עשרות פעמים, אבל רק כשהם שיחקו נגדנו. כך או כך, זה היה סתם המשחק הראשון שלי. באמת סתם משחק. ועל כל עשרה רגעים ממנו, תשעה שכחתי עוד באותו היום.

אוהדי הפועל תל אביב באיצטדיון רמת גן
אוהדי הפועל תל אביב באיצטדיון רמת גןצילום: נמרוד גליקמן

שטיח ירוק. עוברים את הבידוק בכניסה של מה שיתברר לימים כשער 1, השער של אוהדי הפועל באיצטדיון רמת גן (בחיי, שתהיה בריא אבא). באמצעה של המבואה הפנימית והחשוכה של היציע, עם המזנון והשירותים, בוהק פתח מואר. עם כל צעד שלנו לעבר הפתח הזה, הולך ונחשף לנגד עיני שטיח ירוק ענקי, שרק הולך וגדל, הולך ומוריק. כבר ראיתי דשא בחיי, אבל מעולם עד אז לא ראיתי דשא כל כך ישר. 

את משה סלקטר אהבתי להגיד, אז החתמתי אותו אצלנו בדיוק כמו את קני דלגליש ואת הכדורגלן עם המטקה, איוון לנדל

איזה שקט. עם שריקת הפתיחה אני מצפה לשמוע, כמו בטלוויזיה, את קולו של השדר שמתאר את מהלך המשחק. אין לי ספק שבכל רגע מערכת הכריזה של האיצטדיון תופעל וכולם יוכלו לשמוע את ניסים קיוויתי אומר מי מוסר למי ולמה. אחרי כמה שניות של שקט - שקט של תקלה, שקט של ריק מטריד ומתמשך - אני שואל את אבא למה אין קריין. אלה היו המלים: למה אין קריין? 

סלקטר. אהבתי את משה סלקטר. אהבתי אותו כי אהבתי לגלגל על הלשון את השם הזה. לקרוא עיתונים עוד לא ידעתי, אבל שמות שכיף לשמוע בטלוויזיה היו גם שמות שכיף להגיד בקול רם. ומכל שם שכיף להגיד בקול רם עשיתי שחקן של מכבי. את משה סלקטר אהבתי להגיד, אז החתמתי אותו אצלנו בדיוק כמו את קני דלגליש ואת הכדורגלן עם המטקה, איוון לנדל. בשבת ההיא כנראה שמעתי את אחד הצופים לידנו אומר "משה סלקטר". החדשות הרעות: סלקטר לא משחק במכבי. החדשות הטובות: אחד מהשחקנים שאני מביט בהם כרגע הוא משה סלקטר. 

משחק הידידות הזה, למי שלא הספיק להתעדכן, הסתיים ב-2:2. להפועל כבשו שחקנים של הפועל. לחיפה - שחקנים של חיפה. ואם יורשה לי, אני מתרשם כי שתי הקבוצות נראות לא רע בכלל לקראת עונת 1983/4 או 1984/5.

עוד כתבות בפרויקט: דור שאלתיאל | חמי אוזן | לאה גורליק ריגר | ניר צדוק | עוזי דן | עירד צפריר | ערן לאור | שאול אדר | תמיר כהן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ