להדק את הצעיף לצוואר, כי בתל אביב גונבים דברים

בבית שמש היה לפחות ילד אחד שלא הלך לבית הספר למחרת. זה היה היום שבו ישבתי בבית ובכיתי כי ידעתי שזה עליי, שיכולתי לעשות יותר. לא ידעתי מה, לא ידעתי איך, רק ידעתי שלא עשיתי. הפעם הראשונה שלי | פרויקט מיוחד לפתיחת העונה

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חוטפים צעיפים
תמיר כהן
תמיר כהן
תמיר כהן
תמיר כהן

המשחק הראשון שלו היה נגד אשדוד. הוא היה בן שנתיים ו-354 ימים. אבא שלי סיפר לי השבוע שגם המשחק הראשון שלי היה נגד אשדוד. או יבנה. הוא לא בדיוק זוכר. רק שזה היה מתישהו בסוף 1987 ואיפשהו בליגה א'. המשחק הראשון שלו היה נגד מ.ס אשדוד, באיצטדיון העירוני בנתניה. המשחק הראשון שלי היה נגד הפועל אשדוד, באיצטדיון העירוני בבית שמש. שם הוא ראה ואהב את מכבי לראשונה. אני ראיתי דווקא את הפועל לראשונה. הפועל בית שמש. לא התאהבתי בה. התאהבתי בכדורגל.

פותחים עונה עם "ספורט הארץ": הפעם הראשונה שלי: פרויקט מיוחד לפתיחת העונה | המדריך המקוצר לעונת ליגת העל | 14 שחקנים שמספרים את סיפורה של הליגה | בעיני המתבונן: הוראות שידור אחרונות | השבוע לפני 22 שנה: הדוגמן מנבחרת הולנד ג'ון "דה בלוף"

המשחק הראשון בו היית מעצב רק את אבא שלך ומאופסן בעיקר בזיכרון שלו. בטח בגילאים האלה. המשחק הראשון שמעצב אותך הוא זה שאתה זוכר, זה שאתה מרגיש שקעקע את הקבוצה להוויה שלך, שחיבר אותך אליה כמו הרצועות המתארכות שיש לכלבים - שאפשר להתרחק ולהרגיש שהתנתקת, אבל לא באמת, שהקבוצה תמיד תמשוך אותך בחזרה. שם אתה מגלה שזה יותר חזק ממך, שזה המקום שלך, שאתה מכיר בתחושה הכי בסיסית ונטולת מניפולציה ומסכות של עצמך, שאתה לא מכיר את עצמך באמת בלי הקבוצה. המשחק הזה היה באיצטדיון רמת גן ב-27 במארס 1993. הייתי בן שמונה. המשחק הזה נגמר בהפסד של מכבי לבני יהודה. בהפסד אליפות.

את הבוקר ההוא פתחנו דווקא במשחק ביתי של בית שמש. 7 דקות הליכה מהבית, חציית יער, טיפוס על חומה או הסתננות דרך סדק ברוחב של הכותל - ואתה בטריבונה, יושב על קו האורך, לוחש לקוון שמה אכפת לו לפסול גולים ליריבה (שיכון המזרח המושבעת) וצוחק כשהחבר של אבא, האוהד מספר 1 של הקבוצה (כל אחת משלוש הקבוצות שהיו בבית שמש), היה מציע לו ארטיק לימון. לפחות פעמיים הקוון גם לקח.

אלי דריקס. האחריות מתחלקת
אלי דריקס. האחריות מתחלקתצילום: חיים טרגן

את הזמן בין המשחק של בית שמש למשחק נגד בני יהודה העברנו במשחק כדורגל בשכונה. כשעל הגוף חולצה של מאיר מליקה, ניסינו להבקיע בעיקר את השעון. על הכף היתה אליפות. בני יהודה היתה במקום השלישי, מכבי שנייה לבית"ר שעלתה מהארצית שנה קודם. עוד הרבה לפני ההבנה מה זה מכביזם דרך ניצחונות, היו אלה ההפסדים שלימדו את שיעור השלכות הזיהוי העצמי עם הקבוצה, בטח בעיר שהיתה מעוז בית"רי: הפסד ואין מצב לדרוך בבית הספר מחר. כי אתה זה מכבי, מכבי זה אתה. כל ילד בכיתה מוגדר לפי הקבוצה שהוא אוהד: רוב מכריע לבית"ר, קבוצה גדולה של מכביסטים, מעט ירוקים ואוהד הפועל אחד בכל בית הספר. אחד יותר מדי. אם קונסטנטין, פולוקרוב, דריקס ונמני מפשלים מול קודריצקי, מזרחי ורביבו - זה עליך, זה אתה.

אתה לוחש לקוון שמה אכפת לו לפסול גולים ליריבה, וצוחק כשהחבר של אבא היה מציע לו ארטיק לימון. לפחות פעמיים הקוון גם לקח

ממרחק של 26 שנה אני צופה בתקציר ולא זוכר אף שער. זוכר את ההמתנה לצד הכביש לדוד שהשיג כרטיסים דרך עלית. זוכר את ריח ספסל העור בחלק האחורי של הטנדר שבו ישבתי לצד בני הדודים. זוכר שעצרנו בתחנת דלק כי ריח ספסל העור גרם לי לבחילות. וזוכר את אבא מעיר לי להדק את הצעיף הצהוב לצוואר כי בתל אביב גונבים דברים, וצעיפים קל לחטוף. התקציר מגלה שמזרחי כבש צמד ורביבו השפיל את אובארוב, שערים של נמני וזוהר לא הספיקו. בשכונה ובירושלים חגגו. בבית שמש היה לפחות ילד אחד שלא הלך לבית הספר למחרת. זה היה היום שבו ישבתי בבית ובכיתי כי ידעתי שזה עליי, שיכולתי לעשות יותר ולא עשיתי. לא ידעתי מה, לא ידעתי איך, רק ידעתי שלא עשיתי. זה היה היום בו הבנתי שאני זו מכבי, ומכבי זה אני.

מכבי תל אביב נגד בני יהודה, ב-2003
מכבי תל אביב נגד בני יהודה, ב-2003. להבין את מהות המכביזם דרך הפסדיםצילום: ניר קידר

כשעליתי איתו ליציע ב-2 בדצמבר 2017 ניסיתי לצלם דרך העיניים שלו את החוויה. במה הוא מתמקד, מה הוא יזכור, איך הוא יתפוש את היום הזה בעוד 30 שנה. האם בכלל יזכור. האם יעלה בו הריח. האם הקבוצה נצרבה בו כמו שנצרבה בי באותו יום בו הפסדנו 3:2 לרביבו ומזרחי. שנים יגידו. העיקר שהוא הקפיד להדק את הצעיף ולחזור איתו הביתה.

עוד כתבות בפרויקט: איתי מאירסון | דור שאלתיאל | חמי אוזן | לאה גורליק ריגר | ניר צדוק | עוזי דן | עירד צפריר | ערן לאור | שאול אדר

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ