שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

משרד הכלכלה חוקר את בית"ר ירושלים על אפליה נגד ערבים ושוקל תביעה

אנשי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד קיבלו החלטה תקדימית לחקור את הימנעות הקבוצה מהעסקת כדורגלנים ערבים, ואף להגיש נגד ראשי המועדון כתב אישום

יואב בורוביץ
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יואב בורוביץ

בית"ר ירושלים זומנה למשרד הכלכלה על מנת לספק הסברים להתנהלותה בנוגע לאפליה במקום העבודה, כך עדכנו את "ספורט הארץ" גורמים במועדון. בקרוב יגיעו נציגיו לפגישה בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, הגוף הריבון מטעם המדינה לחקור את הנושא ולאכוף אותו. ראשי הנציבות קיבלו החלטה עקרונית לחקור את הנעשה בבית"ר בכל הקשור להימנעות מהעסקת כדורגלנים ערבים ולהעמיד את קברניטי הקבוצה לדין, אלא אם יוכיחו שאינם מפעילים מדיניות של אפליה.

נציגי הנציבות לא הסכימו לאשר או להכחיש את דבר חקירת בית"ר, אך במועדון מודים כי נקבעה פגישה למועד קרוב ביותר וכי כבר נעשה מאמץ לעמול על טיעוני הנגד. ואולם, משמעות החלטת הנציבות ומשרד הכלכלה היא תקדימית ודרמטית ביותר: לראשונה ניצבת בית"ר בעמדה שבה תחויב להסביר איך יכול להיות שהיא הקבוצה היחידה בליגה הבכירה בישראל שאף פעם לא העסיקה כדורגלנים ערבים, ומה עומד מאחורי ההודאות של נציגיה כי אין בכוונתם להעסיק ערבים.

אוהדי בית"ר. בפני הנציבות עומד אתגר משפטי: אף ערבי לא הגיש תלונה על כך שניסה להתקבל לבית"ר ונדחה

ספק אם הטיעון הרווח במועדון, לפיו "כדורגלנים ערבים לא רוצים לשחק אצלנו", יחזיק הפעם. זאת, גם משום שכבר התקבלו עדויות, לפחות בתקשורת, של ערבים שרצו (עבאס סואן) או הסכימו (אחמד סבע, מוחמד גדיר) לשחק בבית"ר. במקביל, תתמודד הנציבות עם מטלה מורכבת. קבוצת כדורגל אינה כמרבית מקומות העבודה או המעסיקים במשק, שבדרך כלל נאלצים לברור בין קורות חיים רבים ואז לזמן מועמדים, שבסופו של תהליך ראיונות יוחלט אם יועסקו.

קבוצת כדורגל אינה בוררת בין קורות חיים. היא מחליטה את מי היא רוצה להעסיק ופונה לשחקן במישרין או בעקיפין, באמצעות סוכן או מקורב. במידה ששני הצדדים מגיעים להסכמות — יש חתימה. לכן בית"ר אינה נאלצת להדוף גלים של כדורגלנים ערבים שרוצים להצטרף לשורותיה, כפי שאינה נאלצת להדוף גלים של כדורגלנים יהודים — המועדון מחליט את מי הוא רוצה לצרף. במקרה של בית"ר, היא פשוט אף פעם לא רוצה לצרף כדורגלן ערבי. גם כשכבר רצתה, כמו במקרה של סואן, הרי הבעלים ארקדי גיידמק החליט ברגע האחרון לבצע סיבוב פרסה בגלל "ריקושטים קשים מאנשי המועדון והאוהדים", כפי שסיפר סואן וכפי שאנשי בית"ר לא הכחישו או אינם מכחישים.
לכן קל מאוד לבית"ר להמשיך לא להחתים כדורגלנים ערבים. היא כמעט אף פעם לא צריכה לסרב להם; היא פשוט לא אומרת להם: כן, אני רוצה.

לאחר שבמשך שנים רבות נמנע משרד הכלכלה מלעסוק בסוגיה, בדיוק כפי שנמנעו מלעסוק בה בהתאחדות לכדורגל, במשרד הספורט, במועצת ההימורים בספורט ובעיריית ירושלים, החליטה כעת נציבות השוויון בעבודה לעשות מעשה, לחקור את בית"ר ואף להגיש נגדה כתב אישום אם לא תספק הסברים משכנעים למציאות שכל הדיוט יכול להבין בנקל: במשך 79 שנים נמנע המועדון מלהעסיק כדורגלנים ערבים. זאת, בזמן שאנשי מועדון בכירים אף מצהירים בפומבי כי הם לא מוכנים או בשלים להעסקת ערבי. מה צריך יותר מכך כדי להעמיד לדין על אפליה?

"ספורט הארץ" פנה לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה כדי לאשר את דבר החקירה נגד בית"ר, אך בנציבות מסרבים בינתיים להגיב. הם רוצים שנציגי המועדון יידעו שאין כאן הליך של שפיטה מראש וכי כל טיעוניהם יישמעו ללא דעות קדומות, בכבוד ובהגינות המתבקשים והמחייבים.

יואב בורוביץ' מספר על סדרת הכתבות ב"הארץ" בתוכנית "לונדון את קירשנבאום"קרדיט: ערוץ 10

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה הוא גוף שהוקם לפני כשבע שנים על ידי עו"ד ציונה קניג־יאיר, שמנהלת אותו עד היום. לנציבות סמכות להעמיד לדין כל מקום עבודה, ציבורי כפרטי, שלדעת הנציבות מפעיל אפליה בהליך העסקת עובדים או אפילו לאחר העסקתם. אחד מהישגיה הבולטים של הנציבות היא שינוי מדיניות העסקת עובדים ברכבת ישראל, שעד לא מזמן התעקשה על "שירות צבאי" כתנאי להעסקה לתפקידים רבים.

"לא חשבנו, למשל, שכדי להתמנות לתצפיתן ברכבת אתה מוכרח שיהיה לך עבר צבאי", מסבירה עו"ד קניג־יאיר, "ראינו בסעיף הזה בעיקר מכשיר לחסימת אוכלוסיות מסוימות מעבודה ברכבת — למשל חרדים או ערבים או נשים בתפקידים מסוימים — ולכן הלכנו עם זה לבית המשפט וניצחנו. כיום אני מגישה את החלטת בית הדין בעניין רכבת ישראל לגופים אחרים שבהם אנחנו סבורים שמתקיימת אפליה, וההחלטה המשפטית הזו מסייעת לנו למנוע אפליה במקומות אחרים".

מנגד, שקלו לאחרונה בנציבות להעמיד לדין חברת מוניות ירושלמית ידועה שבקרב עשרות נהגיה אין ולו ערבי בודד. בגלל כמה סיבות, ובעיקר משום שאף ערבי לא הגיש תלונה על כך שניסה להתקבל לחברה ונדחה, הוחלט לעת עתה להימנע מהגשת כתב תביעה מחשש כי אין די ראיות.

ציונה קניג-יאיר. לנציבות סמכות להעמיד לדין כל מקום עבודה, ציבורי כפרטי, שלדעת הנציבות מפעיל אפליה בהליך העסקת עובדיםצילום: אמיל סלמן

משני המקרים ניתן להבין את התחום האפור שבו שרויה בית"ר ירושלים. מחד, בפועל לא משחק בה אף ערבי; מנגד, אף ערבי עדיין לא הגיש תלונה רשמית על כך שניסה להתקבל ונדחה על שום שהוא ערבי (או מכל סיבה אחרת). לכן עומד בפני משרד הכלכלה ונציבות השוויון אתגר משפטי לא פשוט כלל. הם יצטרכו למצוא ראיות לכך שבבית"ר ירושלים מופעלת הלכה למעשה מדיניות גזענית. השאלה אם המציאות בשטח — שבה במשך עשרות שנים לא מועסק בקבוצה אף ערבי בזמן שבכל יתר הקבוצות וגם סנבחרות ישראל נכללים ערבים, וכאשר נציגים בכירים של המועדון טוענים כי יש להימנע מהעסקת ערבים — תספיק כדי למצוא את בית"ר ירושלים אשמה בבית המשפט.

ייתכן מאוד שגם הפעם לא תועמד בית"ר לדין וכי תמשיך לא להעסיק ערבים לעולמים, אך אסור לפספס את המשמעות של החלטת משרד הכלכלה: מדינת ישראל החליטה לראשונה לפעול כנגד בית"ר ירושלים. ההליך התחיל. אין לדעת איך יסתיים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ