שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הגיע הזמן לסגור את בית"ר ירושלים ולכבות את המנורה

אורי משגב
אורי משגב
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נכון שבית"ר היא רק סימפטום, ולא המחלה עצמה. אבל יש מקרים בהם גם בסימפטום צריך לטפל באופן דרמטיצילום: אוליבייה פיטוסי
אורי משגב
אורי משגב

אני מתנגד לקמפיין "עד שישחק ערבי בבית"ר", והודעתי על כך לעמיתיי ב"ספורט הארץ" עוד לפני השקתו. הסברתי להם שברור לי שמקורו בכוונות טובות וערכים ראויים; אני פשוט חושב שמדובר במקרה אבוד, ובדרישה לא הגיונית. זה כמו לתבוע מהקו-קלוקס-קלאן לצרף לשורותיו פעיל שחור, או מארגון ניאו-נאצי לשלב בהנהגתו יהודי. אירועי חמישי האחרון בשרלרואה הם רק עוד חוליה בשרשרת ההוכחות. למעשה, הזעזוע מהם נעוץ בעיקר בהתרחשותם מעבר לים. כל מי שעומדים עכשיו בתור לגנות את אוהדי בית"ר ש"ביישו את ישראל" לא ממש הזדעזעו כשאותם דברים, וחמורים מהם, התרחשו כאן מתחת לאף שבוע אחר שבוע בשנים האחרונות.

במצבו הנוכחי, ואחרי שנים של הזנחה והידרדרות, בית"ר ירושלים הוא מועדון במצב טרמינלי. חולי הגזענות והאלימות שפשה בו לא ניתן לריפוי. לא שאני סבור שצריך להרים ידיים ולהעלים עין, להפך. רק לפני כמה חודשים הפניתי מעל דפי "הארץ" מכתב גלוי לראש פיפ"א בעניין בית"ר. אני פשוט חושב שאין יותר טעם להתאמץ לתקן את דרכיו של המועדון ואוהדיו. הדבר היחיד שיש לעשות הוא לסגור אותו על מנעול ובריח. לעקור אותו מהשורש. לכבות את המנורה.

הדברים נכתבים בכאב, ובמודעות מלאה. בית"ר ירושלים הוא אחד המועדונים הגדולים והחשובים ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי. ברמה המקומית, קשה להפריז בחשיבותו הספורטיבית ועוד יותר מזה – הסוציולוגית. לא היה מועדון ספורט שהיה לו תפקיד חשוב יותר בזקיפת קומתה של הפריפריה הפוליטית והגיאוגרפית, מה שכונה אצלנו פעם "ישראל השנייה". עם הזיהוי הימני המובהק של הקבוצה אין ולא היתה שום בעיה, להפך. בעבר אפילו עמד בראשה כבוד נשיא המדינה הנוכחי, ראובן ריבלין, שאין חולק על היותו מופת של תודעה דמוקרטית וליברלית.

אבל אנשים כמו ריבלין, והמונים הדומים לו בערכיהם, הלכו והתרחקו בשנים האחרונות מהמועדון. כמה מידידי הטובים ביותר היו פעם אוהדי בית"ר. הם איבדו בה עניין. מעניין לציין שהגזענות הממארת השתלטה על היציעים דווקא במקביל להפרטת המועדון. בעלים כמו גיידמק וטביב נתנו לה הסכמה שבשתיקה. סמלים שהעזו לצאת כנגדה (איציק קורנפיין, אריאל הרוש) מצאו את עצמם נרדפים ומאוימים. המשטרה והפרקליטות לא הפכו את הבריונות ליעד מודיעיני ואכיפתי, גם אחרי שורה ארוכה של מאורעות מבחילים ביציעים ומחוצה להם. 

אז לבוא היום לתוך המאפליה הזאת ולהתעקש שישחק שם ערבי? מישהו שאל את הערבי אם הוא מוכן או רוצה לשחק במועדון כזה? מישהו יערוב לבריאותו ולשלומו? את בית"ר צריך לסגור. נכון שהיא רק סימפטום, ולא המחלה עצמה. אבל יש מקרים בהם גם בסימפטום צריך לטפל באופן דרמטי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ