שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מאחורי החומות מסתתר המגרש הקסום בישראל

אחרי לא מעט שמועות, סיפורים ואגדות אודות מקדש הכדורגל בשפלה, הגיע המסע של "כדורגל שֵפֶל" לאיצטדיון המיתולוגי של הפועל מרמורק. מוזמנים בחום (אלא אם אתם שערוקים)

כדורגל שפל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צילום: כדורגל שפל

"כדורגל שֵפֶל"הוא פרויקט תיעודי העוקב אחר החברה הישראלית דרך תרבות הכדורגל של הליגות הנמוכות. תערוכת הצילומים הופיעה בגלריות ומגזינים בארץ ובחו"ל (מהולנד ועד אוסטרליה, מאינדונזיה ועד ארה"ב) והסרט התיעודי העוקב אחר המסע מצולם בימים אלה. עכשיו החוויות, הריחות ובעיקר הצילומים מגיעים לאתר "הארץ".

המשחק: הפועל מרמורק נגד הפועל אזור
ליגה: א' דרום
תאריך: 30.01.15

רקע
אחרי לא מעט שמועות, סיפורים ואגדות אודות מקדש כדורגל קסום בשפלה, מחליטים לשים פעמינו לכיוון מה שמסתבר בדיעבד כעיר תימנית לחלוטין, מא' ועד ח' וע'. רחובות! אנחנו בדרך.

צילום: כדורגל שפל

חומות המגרש
מאחר שהחלטנו להקדים על מנת לטעום מן הקולינריה המקומית, ניצלנו את הזמן הפנוי כדי להקיף את המגרש במטרה להבין איפה הכניסה, היכן ממוקמות הקופות, איפה מתחיל ומתי נגמר המתחם, ובעיקר איפה יש אוכל. חומות המגרש לא כוללות איורים מן התנ"ך כמו בירוחם, או נגיעה בינלאומית כמו שיש בדימונה. במקום, החומות במרמורק מציעות סוג של אנדרטה אלטרנטיבית לאסוציאציות שונות שקופצות לכם לראש. אנחנו לא אמרנו כלום.

לאחר שניסיון יצירת הקשר עם חנן עדני נכשל (התחמדות עם המאבטח בשער, משפטים דרך סורגים עם שחקנים בהפסקת סיגריה, שיחה ערה עם בחור שהגיע רכוב על סוס – לא באמת יכולים היו לקדם אותנו, אבל תמיד שווה), מחליטים ללכת לאכול.

צילום: כדורגל שפל

ארוחה
עשר דקות הליכה לכיוון מרכז העיר, ומגיעים ל"מסעדת שרעבי". בעלת המקום לא מפסיקה לחייך אלינו, גם כשאנחנו שואלים "איזה טעם יש לחילבה?", "מה זה סלוף?", "מרק רגל?" ועוד שלל רגעים שמתאימים לסרט בורקס לא מצחיק. כמובן שכל זה לא מפריע לנו לצחוק ולגחך על קבוצת הלקוחות הבאה שנכנסה ושאלה את אותן השאלות.

היא מתנדבת להביא לנו טעימה של מרק רגל. נהנים מכל טעימה, מתענגים על מקומונים, קשובים לשיחות מסביב, מזמינים חשבון, והולכים לכיוון היציאה. "לא אכלתם את הרגל!", צעקה לעברנו. כן, מסתבר שלא אכלנו את החלק המרכזי במרק רגל – הרגל, מאחר וחשבנו שלא צריך ו/או פחדנו. בעיקר פחדנו.

צילום: כדורגל שפל

מסתבר שלא אכלנו את החלק המרכזי במרק רגל – הרגל, מאחר וחשבנו שלא צריך ו/או פחדנו. בעיקר פחדנו

אם זה לא מספיק, מסתבר שהמקום הוא "שערוקי" (על שם מכבי שעריים, היריבה הדמונית של מרמורק) וחמוש במזכרות שונות מעבר הקבוצה, בעוד אני לובש אדום ומספר שאנחנו בדרך ל"איצטוני" (המגרש של מרמורק ע"ש טוני שרעבי). בשן ועין, יוצאים לכיוון המשחק, לא לפני שנודרים נדר להופיע בכל אחד ואחד מהמקומונים המצחיקים שנתקלנו בהם במהלך המסע (אם יש לכם הצעות – שלחו אלינו!).

צילום: כדורגל שפל

המגרש
מסיימים את ההקפה סביב האיצטדיון, ומגיעים לחור שצחקנו עליו ש"בטח משמש בתור קופה". האדם המחויך מעברו השני של החור, מגלה לנו שזאת הקופה. משלמים 40 שקלים, עומדים בתור, ונכנסים לאיצטוני. כר דשא מטופח, יציע סכך אחד ויציעים לא מקורים משני צדיו. אחד לאורחים, ואחד לאוהדים הפחות שרופים. היציעים עצמם הם מופת של כדורגל נוסטלגי: יציע עץ, יחד עם מה שכנראה היו מדרכות אדום-לבן מהרחובות הסמוכים. אין ספק שמדובר בפנינה נוסטלגית.

צילום: כדורגל שפל

צופים
כ-200 צופים מאכלסים את יציעי העץ המקסימים, מתוכם כ-200 תימנים, מכל הסוגים: תימנים עם זקן מנוקד, תימנים עם שיער מקורזל, תימנים מקריחים, תימנים צעירים, תימנים מבוגרים, תימנים קשישים. ככה אנחנו מעריכים, כי כולם נראים בני אותו גיל.

ביציעים תימנים מכל הסוגים: תימנים עם שיער מקורזל, תימנים מקריחים, תימנים צעירים, תימנים מבוגרים

מה שהופך את מרמורק למקום חובה לעליה לרגל לכל חובב כדורגל, הוא ללא ספק השילוב הקוסמי בין האיצטדיון המיתולוגי לבין הקהל היצירתי, החיובי והאדיר שמאכלס אותו. עידוד בלתי פוסק, מהדקה הראשונה, ועד תוצאת הסיום הבלתי נמנעת (נגיע לכך בהמשך).

צילום: כדורגל שפל

רפרטואר השירים הוא באמת בלתי נגמר וכולל ביצועים לשירים גאוניים, שהמלים שלהם מפוזרות ברחבי המגרש:

צילום: כדורגל שפל

רפרטואר השירים הוא באמת בלתי נגמר וכולל ביצועים לשירים גאוניים, שהמלים שלהם מפוזרות ברחבי המגרש

הופה היי ("שירו את המרמו-מרמו-מרמורק / אם אתה עצוב כל כך, שעריים זרוק לפח"), למבדה, Ramaya (עטייה), תיסלם ועוד ועוד. כולם, כמעט בלי יוצא מן הכלל, כנגד מכבי שעריים, ותושבי שכונת שעריים שלטענתם "חסרי שיניים" ו"עם פרצופים קרשים" ש"צריך להחליף להם חיתול". לידיעה: המרמורקים הם "בני האצולה" בעוד השערוקים הם "הירדנים".

מזנון
אוסף אקלקטי של פריטים שלא מצאו את מקומם בשוק הפשפשים מרכיב את מה שאמור להיות רחבת המזנון. אקראי לא פחות גם המגוון המוצע במזנון עצמו, שמתופעל ביד רמה על ידי צמד ברנשים חשדן.

צילום: כדורגל שפל

המשחק
אז זהו... מסיבות שונות ומשונות שלא נפרט, התקשינו לעקוב בצורה קוהרנטית וברורה אחרי תוצאת המשחק. נסכם בכך שהשער השני של אזור הסתבר בדיעבד שהיה בכלל השלישי, והמשחק נגמר ב-2-3 לטובת האורחים.

תואר "בוא-נשים-כסף-ונקנה-את-כרטיס-השחקן-שלו"
מספר 8 באדום, יוסי פליקר - מגדל אנושי מרשים שללא ספק אמור לככב בליגות הנמוכות.

צילום: כדורגל שפל

"מהיציע"
- מסכמים את מרמורק כקבוצה הכי כיפית שביקרנו, באחד האיצטדיונים הכי מקסימים שראינו. מחשבים לאחור את הזמן לביקור הבא.

צילום: כדורגל שפל

- בכניסה למגרש נתקלים באדם שמחלק מנשרים. מתוך הרגל, מתעלמים באלגנטיות, רגע לפני שהבחור מבהיר לנו שצריך לקחת וש"לא צריך לחתום על משכנתא – פשוט קח ותקרא". מדובר במנשר אוהדים זועף במיוחד מצדו של היו"ר המיתולוגי, חנן עדני.

- לקראת מחצית המגרש מנסים לטכס עצה ולהבין איך נכנסים לתחומי המגרש. מנסים להתחמדן עם חנן פדידה, ללא הועיל. שיחה קצרה עם אחד ממנהלי הקבוצה, ואנחנו בפנים. יחד עם דיסק אוהדים רשמי! כבוד!

- חורשים את דיסק האוהדים הרשמי במהלך הנסיעה חזרה ובימים שאחרי. וואו.

רוצים עוד כדורגל שפל?
בלוג: תמונות מסע והומור שפל
Tumblr: תמונות מסע
עמוד הפייסבוק: תמונות מסע, שֵפֶל עולמי, הומור שֵפֶל וערגה לשחקני עבר ומשחקי כדורגל במחשב משנות התשעים
הרצאה: ב-7 באפריל בשעה 22:00 נרצה באוזן-בר. בואו לשחזר יחד אתנו את סצינת יום ההולדת העצוב מ"הקיץ של אביה"
הוויקיפדיה של אולג נדודה: מידע אודות אולג נדודה

צילום: כדורגל שפל
צילום: כדורגל שפל
צילום: כדורגל שפל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ