בעובי הקורה

האוהד שרצה לראות משחק בשקט

הוא מתלהט, תופס את השלט ומטיח אותו בזעם על הקיר. בום! בבת אחת הווליום חוזר, ועכשיו הוא על מקסימום. רעש עצום ממלא את הבית. התינוקת מתחילה לבכות, שכנים מבחוץ צועקים: "אתם לא מתביישים?!"

ניר הופמן
ניר הופמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ניר הופמן
ניר הופמן

יושב אוהד הכדורגל בסלונו מול מסך הטלוויזיה, צופה במשחק קבוצתו, ומנסה בכל כוחו לאלף את אוזנו. שכן האוהד אוהב את כל הקולות הנשמעים בשידור משחק הכדורגל: את שירי העידוד וקריאות הבוז של האוהדים, את שאגות השמחה כששער מובקע, את אנחת האכזבה כשהזדמנות מוחמצת. כשהקהל מועט, הוא נהנה לא פחות לשמוע את צעקות השחקנים, את גערות המאמנים, את צליל הבעיטה בכדור, את צעקות השחקנים הנפצעים. ובמיוחד אוהב הוא את הקול המתכתי של הקורה כשהכדור פוגע בה וניתז ממנה בעוצמה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ