המסע של אנתוני ארווין בבריכה לא פסח על התענוג והכאב

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אנתוני ארווין
הגישה שלו, של לשלוט רק בדברים שאנו יכולים לשלוט בהם, להיות נוכח ברגע ולהתרכז בביצוע ולא בהשלכות, היא אומנות בפני עצמה. אנתוני ארוויןצילום: MARTIN BUREAU/אי־אף־פי
אורי טלשיר
אורי טלשיר
אורי טלשיר
אורי טלשיר

"ראיתי את לוח התוצאות וברגע הראשון חשבתי שזה אבסורד, מעין בדיחה שמימית שאני שוב זוכה, לאחר 16 שנים. פשוט צחקתי כי זה נראה כל כך מטופש, אבל אחרי שהרגע הזה חלף נזכרתי שיש הרבה אנשים שאכפת לי מהם וצופים בי. אחי היה בריו וגם הרבה חברים טובים עשו מסע ארוך. ההורים היו בבית. וכל האנשים שעזרו לי בדרך, במסע הזה שנקרא החיים, גם הם ראו אותי. אז קפצתי וצרחתי בשבילם הכי חזק שיכולתי. אני רואה עכשיו את הרגע הזה, רואה את עצמי ולא אוהב את זה. אבל לא עשיתי זאת בשביל עצמי, חשבתי שם על אנשים אחרים בחיי שעזרו לי להגיע להופעה האולימפית הזו. לא הייתי עושה זאת לבד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ