הכאב שחשים הרצים למרחקים ארוכים הוא לא העונש, אלא הפרס

אין רץ למרחקים ארוכים ללא תחבושת צבעונית שתדגיש פציעה, טיפול קבוע אצל פיזיותרפיסט או סיפור גבורה מלא סבל. האנתרופולוג החברתי ד"ר אסף לב והפיזיותרפיסט אורי אלבר מבצעים אנליזה לכאב המודרני, שהפך לחלק מזהותם של ספורטאים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רצי מרתון
צילום: אי-אף-פי
אורי טלשיר
אורי טלשיר

זה קרה בתחילת האימון של קבוצת ריצה תל אביבית. אחת החניכות סיפרה למאמנה שלא תוכל לרוץ הפעם בשל כאבים עזים בברך שלא אפשרו לה להירדם כל הלילה. המאמן הביט במקום הפגוע, שלף מדבקה כתומה (קינזיו־טייפ) והידק אותה בצורה אלכסונית על מפרק הברך. "את רואה את כל הרצים פה?", פנה אל החניכה הדואבת, "לכולם כואב משהו, אז חלאס עם הבכיינות. תתחילי להזיז את עצמך במקום להתפנק". הרצה, נבוכה ודרוכה, הצטרפה תוך שניות לשאר חברי הקבוצה. "אין מה לעשות", אמרה למי שנכח לידה, "צריך לרוץ את הכאב".

תגובות