בעיני המתבונן

יורם ארבל לא רואה? לא נורא

נכון, היה נחמד לו השדר הוותיק היה מזהה את הכדורגלנים שמולו, אך הביקורות האכזריות כלפיו כבר מזמן אינן קשורות לספורט

אלון עידן
אלון עידן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלון עידן
אלון עידן

ולמרות הכל, יורם ארבל הוא עדיין שדר הספורט הטוב בישראל. ובנקודה הזאת צריך לצטט דברים שאמר פעם חיים ברעם בסוגיית מי הכדורגלן הישראלי הגדול בכל הזמנים: "איל ברקוביץ' ראשון, אחר כך צריך לספור עד עשר, ואז אפשר להתווכח מי במקום השני".

צריך להתייחס לדברים, כי מתחת לפני השטח – ואולי כבר מעליו – ארבל הפך לדבר הזה שחובטים בו באכזריות השמורה לצעירים שמבקשים רצח אב. הפייסבוק כמשל: בכל פעם שארבל ישדר משחק, אחרי שלוש דקות יצוץ הסטטוס שיכריז על טעות בזיהוי שחקן; אחרי עוד חמש דקות סטטוס נוסף, הפעם על כך שטעה בזיהוי נבדל; אחרי רבע שעה הסטטוס יהפוך לשרשרת טסטוסטרון אלים, מעליב, ציני, שכל תכליתו להעיף את האיש מהמסך (דוגמאות מתונות לצרכי הדגמה: "יורם ארבל פשוט ביזיון", "די די, נמאס ממנו כבר", "בושה וחרפה לערוץ הספורט", "תעיפו אותו כבר!!!").

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ