אלון עידן
אלון עידן

"כוס אמא שלו, אחרי שחשבתי שהתגברתי עליו, הוא שוב משך אותי פנימה" (מסרון מתקבל, מערכה רביעית, פדרר - מארי)

כן, גם אני חשבתי שנגמר. שזהו, שדי, שהתגברתי. ורציתי שיפרוש, שיניח לי לנפשי, שיבין את הרמז, שיפסיק את המסע, שייעלם לאיזו בקתה בבאזל, שיאכל שוקולד עד סוף ימיו, שישמין, שיקריח, שיתכער, שהאף הפחוס יתכנס אל תוך הפרצוף וישווה לו מראה גרוטסקי, מגוחך, מעליב, שאביט בו אחרי היעדרות של כמה שנים ואשאל את עצמי בבוז: "את הדבר הזה אהבת פעם? את המוטציה המקריחה והרופסת הזאת הערצת פעם?". כן, זה בדיוק מה שרציתי - שיפרשן בעילגות מבישה באיזו תחנת ספורט נידחת, שהחיים שלי ישובו למסלולם, שהא.ק.ג יתיישר, שהימים יתמוססו אל תוך הלילות לעיסה אחת של קיום מונוטוני, שגרתי, סתמי, נטולי ריגוש. זה מה שרציתי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ