בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעיני המתבונן

מאיר איינשטיין צודק: אסור להיות דביקים

השדר ביקש בלי רחמים, בלי קיטש, בלי דמעות. זאת עמדה שראויה להערכה גדולה, אבל כדי לא להיות "דביק" צריך לומר גם את זה: איינשטיין ימשיך לגרום גם נזקים

15תגובות
מאיר איינשטיין באולפן
ניר קידר

למה היה מרגש כל כך לראות את מאיר איינשטיין מתוודה על מחלת השרירים שלקה בה: קודם כל בגלל שאנחנו מכירים אותו כל כך הרבה שנים. כן אוהבים, לא אוהבים — הוא נמצא אצלנו בטלוויזיה כמעט בכל ערב. בן משפחה ממש. אני חושב שהעברתי איתו יותר שעות מאשר עם רוב האנשים שאני מכיר. נכון שהיחסים תמיד חד צדדיים — הוא מדבר, אני מקשיב — אבל בכל זאת: כמו שמשקל המים בגוף האדם הוא כ־70%, גם משקל הספורט בתודעה שלי הוא ביחס דומה, והקול שמלווה את חומרי התודעה האלו הוא בין היתר הקול של איינשטיין. אבל זה לא רק בגלל...

רוצים לקבל כל טור של אלון עידן ישירות למייל, מיד עם פרסומו? לחצו על ״התראות במייל״, כאן למעלה בשורת השיתוף


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#