בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעיני המתבונן

כדורגל, צלחת הפטרי המוטרפת של המדינה

דווקא משום שהוא נתפש בסך הכל כ"משחק" הכדורגל הישראלי הוא קרקע לניסויים סוציולוגיים־אנתרופולוגיים קיצוניים, שאת תוצאותיהם ניתן לראות מאוחר יותר מחוץ למגרשים. למשל, "לה פמיליה"

41תגובות
חברי לה פמיליה בהפגנה אלימה מחוץ לקריה בתל אביב
אילן אסייג

השאלה היא זאת: האם שיטת שלושת השלבים עובדת גם ביחס למדינה? כלומר, האם במידה שראש הממשלה יבחין בהתנהגות גזענית חמורה, הוא יוכל לעצור את המדינה, לבקש מאמצעי התקשורת להעביר לצופים את המסר שהם צריכים להפסיק את הקריאות הגזעניות ורק אז להמשיך בחיי היום־יום? והאם במקרה שהקריאות הגזעניות לא ייפסקו, ראש הממשלה יוכל להפסיק את המדינה לפרק זמן ארוך יותר ולהכניס את האזרחים לחדרי ביתם? וכמובן שאלת השאלות: האם במקרה שההתנהגות הגזענית לא תיפסק, ראש הממשלה יוכל להפסיק לגמרי את המדינה ולפזר את כל האזרחים למדינות...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#