עכשיו, כשכולם נרגעו מהמשחק בין ברצלונה לפריז סן ז'רמן

ובכן, נדמה שהמשחק בין ברצלונה לפריז סן ז'רמן הפך למיתולוגיה בשנייה שהסתיים. משהו באופן שבו נכתב הסיפור - העליות והמורדות, המאניה והדפרסיה, הסיכוי שהתנפץ לרסיסים ולפתע חזר לחיים - גרם להיעלמותן של המלים והחלפתן בהברות של הלם, שאגות של שמחה, געיות של אושר. בין שמדובר בשדר ובפרשן שהעבירו את המשחק בהשתנקות מובנת, ובין שמדובר בצופים בבית שלא האמינו למראה עיניהם - ניכר שקשה היה להצמיד מלים ומשפטים, לא כל שכן אבחנות ותובנות, לחוויה האסתטית שנגלתה מולם.