בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעיני המתבונן

חמש מחשבות על השבוע החולף

עכשיו תור רונאלדו להיות "הגדול מכולם"; ג'וקוביץ' פשוט צריך להקיא טניס; למה אני לא יכול לאהוב את דוראנט עד הסוף; עם כל הכבוד למוזכרים לעיל, פלייאוף הכדורסל הישראלי הוא האירוע הטלוויזיוני המשובח מכולם. וגם משהו קטן על מכתב הכניעה של שמעון מזרחי

4תגובות
רונאלדו
SUSANA VERA/רויטרס

רונאלדו. אז עכשיו הוא הגדול מכולם. עקף ממש לפני כמה ימים את הגדול מכולם הקודם. ההוא פשוט לא הגיע בזמן לפגישה, נתקע בדרך. והרי אין מצב שאנחנו מחכים. למי יש סבלנות. למי יש כוח להעביר תקופה כל כך ארוכה - נניח שבועיים - בלי גדול מכולם שמונח לפנינו; גדול מכולם שאפשר לסגוד לו, להעריץ אותו, להתבטל בפניו, בעיקר לקבוע בפומבי וללא היסוס: הגדול מכולם! זה הרי מסוכן מדי. מחקרים עדכניים מצביעים על עובדה מובהקת: אנשים שלא הסניפו "גדול מכולם" למשך תקופה של למעלה משלושה שבועות, נאלצו להתמודד עם תופעה מוזרה...

רוצים לקבל כל טור של אלון עידן ישירות למייל, מיד עם פרסומו? לחצו על ״התראות במייל״, כאן למעלה בשורת השיתוף


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#