טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעיני המתבונן

כשהדס גרינברג ראיינה את אלישע לוי וגרמה לכם להתכווץ על הספה

ראיון סוף המשחק עם מאמן הנבחרת הציג שילוב של חוסר כבוד, חוסר בושה, חוסר מודעות, יהירות ובעיקר סדיזם. כל אותם אלמנטים שבגללם הכדורגל עצמו נראה דל כל כך

תגובות

הראיון שערכה הדס גרינברג עם אלישע לוי אחרי המשחק של הנבחרת נגד ספרד השבוע הוא מסוג הדברים שגורמים לך להתכווץ על הספה. אתה מרגיש לא נעים, סוג של מבוכה, אולי אפילו בושה, למרות שלך אין חלק פעיל בהתרחשות. ככל שמתפתח הראיון, אתה מוצא את עצמך מסנן בין השפתיים הוראות בימוי: "נו, תעזבי אותו כבר". ובהמשך "נו, מה לא הבנת, האיש לא רוצה לסכם כרגע את הקמפיין". ולבסוף "מה, אין לך בושה?". אני בטוח שגרינברג בטוחה שהיא עשתה עבודה עיתונאית מעולה. שלצד בוב וודוורד וקרל ברנשטיין, שחשפו את פרשת ווטרגייט, מקומה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם