בעיני המתבונן

שדרנים ופרשנים, פשוט סתמו את הפה

הם מניחים שאם לא ימלאו את המסך במלים, הוא יקרוס אל תוך חור שחור וכולנו ניעלם; שהספורט עצמו לא מספיק מעניין כדי לעמוד לבד על רגליו. האם יקומו השדר והפרשן שיסגרו ביניהם על כלל ברזל - רק כשיש אירוע חשוב, מדברים?

אלון עידן
אלון עידן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלון עידן
אלון עידן

"זה לא נתפש, אי אפשר לראות משחק - הם לא מפסיקים לדבר - זה לא שפוי"

את המסר הזה אני מקבל מחבר טוב אחרי כמה דקות של משחק ליגת אלופות מצוין. קצב מטורף, מסירות שנשלחות בדיוק כירורגי, בעיטות לשער, הצלות, גולים, רמה גבוהה. החבר אוהב כדורגל, אבל לא יותר מדי. יושב לראות רק כשיש "משחק גדול". לא תמצאו אותו בוהה בבני יהודה נגד מכבי פתח תקוה, גם לא בהפועל באר שבע נגד הפועל חיפה. אבל כשיש ליגת אלופות, כשיש מועדוני ענק, כששלבי הנוק־אאוט בפתח, הוא שם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ