קוסם, גאון, אלוהים - השכבה השקופה שבין מסי לשפה

לאו מסי הוא מסוג האמנים הנדירים שהשפה רק מעמעמת את גדולתם. הרי כדי לתאר אותו, אתה משתמש באותן מלים שמתארות את שכטר למשל. אפילו את רונאלדו. לכן, במקום שבו אין מלים, מביטים למעלה

אלון עידן
אלון עידן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלון עידן
אלון עידן

על לאו מסי נהוג להפטיר את הקלישאה - "נו, מה עוד אפשר לומר עליו". זה משפט שבדרך כלל מתייחס לעובדה שנכתבו עליו כל כך הרבה סופרלטיבים, ולכן דינו של כל סופרלטיב נוסף - לטבוע ולהיעלם במצולות הקילוסים והתשבוחות. אבל מעבר לכמות המלל העצומה שנשפכה על מסי, ה"מה עוד אפשר לומר עליו" קשור גם להיבט אחר: כל כתיבה על השחקן הזה מהולה באופן אינהרנטי באיזושהי תחושה של אימפוטנטיות; בהרגשה המתסכלת שהכתיבה עצמה - או הדיבור - לא מסוגלים לבטא את מה שהעיניים רואות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ