בעיני המתבונן |

כל כך מגיע להם, לבית"ר ירושלים

בגלל אלי טביב, ואלי אוחנה, ודיכוי השחקנים, והפיכת המאמן לבובה, והכשרת כל שרץ. כמה טוב שבית"ר ירושלים נותרה בידיים ריקות

אלון עידן
אלון עידן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלון עידן
אלון עידן

1. לכל האנשים שמתעניינים, ומרחרחים, ומסתקרנים, ושואלים, ותוהים - אני שב וחוזר ומדגיש ומתעקש: לא, אני לא שמח. בהחלט לא שמח. מדוע בכלל לשמוח? אני הרי לא מאמין בשמחה לאיד. בכלל לא. שכל אחד יסתכל על עצמו, על ההישגים שלו, על הפגמים שלו. בית"ר ירושלים זה לא העסק שלי. אני לא אוהד אותה, לא מנהל אותה, לא הבעלים שלה. לכן אני גם לא שמח על ההפסד שלה בגמר הגביע להפועל חיפה. ולא שמח על ההפסד שלה ב"משחק העונה" להפועל באר שבע. ולא שמח על זה שגמרה עונה שנראתה בעלת פוטנציאל גדול לתואר כלשהו, בלי אף תואר. לא גביע, לא אליפות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ