בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעיני המתבונן

כל כך מגיע להם, לבית"ר ירושלים

בגלל אלי טביב, ואלי אוחנה, ודיכוי השחקנים, והפיכת המאמן לבובה, והכשרת כל שרץ. כמה טוב שבית"ר ירושלים נותרה בידיים ריקות

82תגובות
טל כחילה שרוע על הדשא, אחרי שריקת הסיום. "שמח" זאת לא המלה
ניר קידר

1. לכל האנשים שמתעניינים, ומרחרחים, ומסתקרנים, ושואלים, ותוהים - אני שב וחוזר ומדגיש ומתעקש: לא, אני לא שמח. בהחלט לא שמח. מדוע בכלל לשמוח? אני הרי לא מאמין בשמחה לאיד. בכלל לא. שכל אחד יסתכל על עצמו, על ההישגים שלו, על הפגמים שלו. בית"ר ירושלים זה לא העסק שלי. אני לא אוהד אותה, לא מנהל אותה, לא הבעלים שלה. לכן אני גם לא שמח על ההפסד שלה בגמר הגביע להפועל חיפה. ולא שמח על ההפסד שלה ב"משחק העונה" להפועל באר שבע. ולא שמח על זה שגמרה עונה שנראתה בעלת פוטנציאל גדול לתואר כלשהו, בלי אף תואר. לא...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#