בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעיני המתבונן

אלי טביב קידש את מבחן התוצאה, ואף אחד לא יזכור לו את זה

טביב-גייט, שלב המסקנות: הדרך חשובה יותר מהתוצאה; אלי אוחנה חייב להתנצל; ומנכ"ל רדיו תל אביב מתבטל בפני אבן הדרך התרבותית שעובדת אצלו

40תגובות
אלי טביב. המיאוס מדרכיו גבר על ההתבשמות מ"העין המקצועית" החדה שלו
שרון בוקוב

1. שמחה כזאת לא נראתה בכדורגל הישראלי, ובספורט הישראלי כולו, כבר שנים. אולי מאז ומעולם (לא זוכר את ההעפלה למקסיקו 70'). מעין אנחת רווחה קולקטיבית, חוצת קבוצות ומגזרים, שנשמעה מדן ועד אילת וכללה אלפי בני אדם ללא הבדלי דת, מין וגזע. המסקנה המתבקשת מהרגע המזכך הזה היא שהגיע הזמן לשים סוף לקלישאת "מבחן התוצאה", שמגיעה באינספור גרסאות - החל ב"אני לא מתווכח עם ניצחונות" וכלה ב"מי יזכור את זה בעוד 20 שנה, מה שיזכרו זה את התארים עצמם". אלי טביב הרי היה דווקא איש של תוצאות. בהפועל תל אביב הביא דאבל וגם...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#