אלון עידן
אלון עידן

טוב, זה היה צפוי. צפוי מדי. כל כך צפוי, שעלתה מחשבה שאולי יקרה משהו לא צפוי. לא קרה. הצפוי עמד בציפיות. הוא אמנם סיפק שעה ראשונה מעט מתעתעת - רוג'ר פדרר היה צריך לזכות במערכה הראשונה - אבל אחר כך חזר למסלול הדטרמנסטי שנקבע עבורו.

ולא, גם אם פדרר היה לוקח את אותה מערכה ראשונה, קשה להאמין שהיה צולח את נובאק ג'וקוביץ' בכושרו הנוכחי במשחק של הטוב מחמש מערכות. ולא, בניגוד לקרבות נגד רפאל נדאל, נגד נולה זה לא היה עניין של ראש, אלא יותר עניין של גוף - המפשעה. פדרר דיבר על כך בסיום: הוא לא היה קרוב לכשירות, שיחק באופן מבוקר כדי לא להחמיר את הפגיעה והתלבט עם הצוות שלו באיזה רמת כאב הוא צריך לפרוש. הוא אמר שהיו לו "3% סיכוי לנצח". 3% זה לא הרבה. זה מעט. וככה זה נראה רוב הזמן: סיכוי מועט למהפך. גם נובאק עצמו דיבר על זה בראיון סוף המשחק ובג'נטלמניות ראויה לציון הודה לפדרר על כך שעלה לשחק במצבו, כי "הוא לא היה אפילו קרוב לשיא שלו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ