רחבת ה-16, שטח ההפקר - בעיני המתבונן - הארץ
בעיני המתבונן

רחבת ה-16, שטח ההפקר

בכל פעם שנשרק פנדל בעקבות יד שלא התכוונה לגעת בכדור, נעשה חוסר צדק מהותי. שריקה על נגיעה ביד, כמוהה כהענשת האדם על היותו אדם

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אלון עידן
אלון עידן

רחבת ה-16 בכדורגל היא אזור מוכה אסון, שטח אש שמתנהג באופן שאינו פרופורציונאלי למשחק. עבירות שנעשות בקצה הרחבה ­ קטנות ואזוטריות ככל שיהיו, במצבים שלא מייצגים בשום אופן אפשרות ממשית לכיבוש שער ­ מתוגמלות לא פעם בכדורי עונשין שהופכים לשערים. ברחבת ה-16. הקשר בין סיבה לתוצאה רופף במיוחד. זה האזור שמייצר הכי הרבה אנומליה בכדורגל העולמי: לא פעם קבוצות מנצחות משחקים רק משום ששופט החליט שנגיעה קלה בגבו של שחקן, בפינה של הפינה של הרחבה, שווה פנדל, שמתורגם לשער, שמתורגם לניצחון.

רחבת ה-61, או בשמה הרשמי "רחבת העונשין", היא אזור כל כך לא צודק, שדווקא בגלל חוסר הצדק הזה היא גם המקום הכי מעניין בכדורגל. אלא שלעתים נדמה כי החוט שבכל זאת אמור לקשר בין "עניין" ו"מתח" לבין "היגיון" ו"צדק" ­ ניתק. ברמה העקרונית, החוקה אינה יודעת לטפל כראוי בעבירות שנעשות בתוך הרחבה. ההנחה שכל עבירה ברחבה אמורה לגרור כדור עונשין, היא הנחה מופרכת. מדוע מצב שלא שיקף אפשרות ממשית לכיבוש, יהפוך בהחלטת שופט למצב ודאי לכיבוש רק משום שהוא התרחש ברחבה מדומיינת?

סנטי קאסורלה, השופט והיד. חלק אורגני מגוף האדם וממשחק הכדורגלצילום: רויטרס
באנר ספורט

לחדשות ועדכונים נוספים הצטרפו לעמוד הפייסבוק של "ספורט הארץ"

כדי לשמר את משוואת ה"סיבה-תוצאה", שעל בסיסה מונח כל הרעיון של הספורט, עבירה ברחבה שלא מנעה מצב ממשי לכיבוש שער, אמורה לגרור כדור חופשי ישיר, שייבעט מאותה נקודה בה בוצעה העבירה. אגב, גם ההפך נכון: אם שחקן דוהר לעבר השער ובלם מכשיל אותו מחוץ לרחבה ובכך מונע מצב ודאי לכיבוש שער, זה דווקא כן מצב שמצריך כדור עונשין.

אבל מה שמחייב טיפול ממשי ומידי היא המגפה שהתפשטה בשנים האחרונות ­ שופטים ששורקים לפנדלים על נגיעות יד לא מכוונות. רק בשבת האחרונה, במשחק בין מנצ'סטר יונייטד לארסנל (אוי, ארסנל), כדור פגע בידיו של סנטי קאסורלה שניסה להתגונן באופן אינסטינקטיבי, והשופט שרק לפנדל (וויין רוני בעט החוצה). הרגע הזה, שבו שחקן עושה תנועה טבעית, הכדור נבעט לעבר ידו והשופט שורק לפנדל, קורה כמעט בכל מחזור ובכל ליגה בעולם.

חוק מספר 12 בתקנון השיפוט "עבירות והתנהגות בלתי הולמת", קובע שקבוצה זכאית לבעיטה חופשית ישירה, "כאשר שחקן מן הקבוצה היריבה... נוגע בכדור בידיו באופן מכוון". בתוך רחבת ה-16 "בעיטה חופשית ישירה" היא "בעיטת עונשין", כלומר ­ פנדל. זאת אומרת, כדי שכדור שפוגע ביד בתוך רחבה יהפוך לפנדל, חייבת להיות כוונה.

אלא שהקשר בין החוקה למצב בשטח התעוות מאוד במהלך השנים האחרונות. מקור העיוות הוא בטענה שהשופט לא יכול לדעת מה היתה כוונתו של השחקן ולכן עליו לאמץ מנגנון קבלת החלטות אחר. השופט-סלב האיטלקי במיל', פיירלואיג'י קולינה, ניסח היטב את אותו מנגנון החלטה אחר, כשאמר לפני כמה שנים: "למה לי להסתבך עם כוונות? שחקן רשאי לגונן על כל חלק בגופו באמצעות היד, אבל כאשר היד חורגת מצילינדר הגוף זה מבחינתי פנדל".

הדברים של קולינה הפכו לבון טון בשיפוט כדורגל: למה להיכנס לראשו של שחקן, למה לנסות להבין סיטואציה, למה להסתכן בפרשנות שתתברר כמוטעית. בקיצור, למה להסתבך עם כוונות כשאפשר לקבוע כי בכל פעם שהיד לא צמודה לגוף, מדובר בפנדל? הטיעון של קולינה עשה נזק גדול לכדורגל העולמי. הוא החדיר לתוך מחזור הדם של השופטים תאים לבנים מסוג "ראש קטן". השופטים, שרוב הזמן רק רוצים לחזור הביתה בשלום, אימצו את הכלל התבניתי הזה, שבינו לבין הצדק הטבעי של המשחק אין תמיד קשר, וכעת הם אחראים ללא מעט שערים וניצחונות שלא היו צריכים להתרחש.

בהחלטה לשרוק פנדל בכל פעם שכדור פוגע ביד לא צמודה, מסתתרת ההנחה ששחקן כדורגל אמור לשחק עם ידיים צמודות לגוף או מקופלות מאחורי הגב. כלומר, ששחקן אמור לרוץ, לקפוץ, ליפול, לתקל, ובאופן כללי לשחק כדורגל באופן לא טבעי. זו הנחה שמתעלמת מהפיסיולוגיה של גוף האדם: אף אחד לא רץ עם ידיים צמודות לגוף או קופץ עם ידיים צמודות לגוף. בלם לא אמור לרדת לתיקול כשידיו מאחורי הגב, ומגן לא אמור לרוץ אחרי חלוץ עם ידיים מיושרות על המותניים.

למעשה, בכל פעם שנשרק פנדל בעקבות כדור שנבעט בעוצמה ופוגע ביד שלא התכוונה לגעת בכדור, נעשה חוסר צדק מהותי. יד ­ בדיוק כמו ברך, שיער, אוזן או בטן ­ היא חלק אורגני מהגוף, ומה לעשות, כשכדורים נבעטים במהירויות אדירות כאלו, צריך לקחת בחשבון שבדרכם לשער ייפגעו בכל מיני חלקי גוף שלא יספיקו להתחמק. לשרוק פנדל על נגיעה לא מכוונת ביד, זה להעניש את האדם על כך שהוא אדם.

הסקר השבועי + תוצאות + פרס*

איזה משפט יאמר "גורם בהפועל ת"א" אחרי הדרבי?

  • די, נמאס, השופטים כל הזמן מחפשים אותנו (45%)
  • בושה, הנהמות פשוט הוציאו אותנו מריכוז (54.8%)
  • אנחנו פשוט קבוצת כדורגל גרועה (0.2%)

*המנחש נכונה יזכה לאספקה בלתי מוגבלת של תירוצים לעונת 2012‑2013

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ