אלון עידן
אלון עידן
אלון עידן
אלון עידן

אז אבי נמני הודח מעמדת הפרשן של הערוץ הראשון. במשחק המרכזי, בין מכבי חיפה למכבי תל אביב, כבר מילאו את מקומו גיא עזורי ו/או מוטי איווניר. זה קרה בעקבות לחץ פנימי - דו"ח של נציב תלונות הציבור ברשות השידור, המלצה של סגנית היועץ המשפטי של הרשות, מכתב של מנכ"ל הרשות; ולחץ חיצוני - בעיקר שלמה מן ("ייגר מאיסטר") באתר "העין השביעית", שעקב אחרי הפרשה באדיקות.

החלטת הרשות, גם אם באה באיחור, מתחייבת, אבל עלולה לעשות עוול לנושא העקרוני של ניגוד אינטרסים. עריפת ראשו של נמני עשויה להזיק במידה שהמסקנה שתיגזר מהפרשה תהיה נקודתית. למשל, שרק מי שמשמש כיועץ מקצועי בסוכנות שחקנים עם שם אנגלי, לא יכול לפרשן. נמני היה בסך הכל מקרה מובהק מדי, דוגמה לניגוד אינטרסים חד ושקוף, שלא טופל מטעמי רייטינג. אגב, בערוצים האחרים הוא עדיין לא מטופל, כי בערוצים אחרים ניגוד אינטרסים הוא חלק מהוויה תרבותית לא מבוקרת.

אלא שמתחת לנמני רוחשת שרשרת מזון ארוכה של ניגודי אינטרסים אחרים. שרשרת המזון הזו הולכת ומתארכת בשנים האחרונות, כי אמצעי התקשורת החליטו להחליף עיתונאי ספורט ב"כוכבים" - כדורגלני עבר או מאמני עבר, סלבס של המשחק, שמחלטרים גם בפרשנות. חשוב להתעכב על המושג "מחלטרים". אין בעיה עקרונית בכך ששחקן או מאמן עבר עוברים לצד של התקשורת. לעתים זו ברכה עבור אוהבי הספורט, שנחשפים לזוויות ולהיבטים שעיתונאי ספורט לא תמיד מסוגל לספק, שלא לדבר על סיפורים ואנקדוטות של מי שהיה שם, בתוך חדרי ההלבשה, בתוך האוטובוסים, בתוך בית המלון, וכעת מרגיש חופשי לחלוק אותם עם הקהל הרחב. הבעיה מתחילה להזדקר כשהפרשנות היא חלטורה.

שלמה שרף. מעורב בקבוצת נס טובורקצילום: תומר אפלבאום

השאלה שצריכה להישאל לגבי כל אחד מהמחלטרים פשוטה: האם הדיבור שלו במסגרת הפרשנית מושפע או עלול להשפיע על האינטרס שלו בעבודה האחרת. במושג "אינטרס" אין הכוונה בהכרח לאינטרס ישיר. אם פרשן שמועסק על ידי ההתאחדות מתחנף אליה דרך קבע - ברור שמדובר בניגוד אינטרסים ישיר. אבל מה קורה כשפרשן שמועסק על ידי ההתאחדות לא רוצה לדבר על ההתאחדות? ובכן, הצופה מקבל פרשן נכה, שמנסה לעקוף מהמורות במקום להביע את דעתו האמיתית. אם מנהל מחלקת נוער של מועדון גדול משבח שחקן שגידל, ניגוד האינטרסים מובהק. אבל מי יודע אם התייחסותו השלילית לשחקן מקבוצה אחרת אינה אלא סגירת חשבון עם מחלקת נוער אחרת?

אין צורך לנתח את אישיות הפרשן. זה לא חשוב אם הוא נחמד או מעורר אנטגוניזם, חכם או טיפש, מצחיק או בוק. מה שחשוב זו השאלה אם יש אפשרות תיאורטית לניגוד אינטרסים. במידה שהתשובה היא כן, הפרשן לא אמור לפרשן. פשוט מאוד.

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט הארץ

כמובן שלא כל כך פשוט, כי עובדה שכל הערוצים וגם חלק מהעיתונים והאתרים מלאים בחלטוריסטים שמחזיקים ניגודי אינטרסים ישירים ועקיפים. הנוהג המגונה הזה נפוץ בספורט, משום שהספורט - בעיקר הכדורגל והכדורסל - נתפש כזירה נחותה של התרחשות. אם כדורגל זה "כמה טמבלים שרצים אחרי כדור", אז למה להכפיף אותו למנהל תקין? זו כמובן תפישה מעליבה, שבבסיסה הוצאה של הספורט מתוך התרבות. בסופה של אותה משוואה מעליבה יושבים דיינים בבית הדין של ההתאחדות, שמחליטים על עונשים קולקטיביים לאלפי אנשים; ומפקדי משטרה שמצפים ממועדוני כדורגל לעשות עבורם את העבודה וללכוד פרחחים, כאילו היו מבקשים דברים דומים מהנהלת הקאמרי אם אחד הצופים בהצגה היה זורק לעבר הבמה ביצה או עגבנייה.

כדי לבער את התפישה המתנשאת ביחס לספורט, אמצעי התקשורת חייבים לקחת אחריות. אסור שהתחרות ביניהם תנציח את מצעד האיוולת הזה. הגיע הזמן להתחיל בניקיון יסודי של אותם תחלואים שהופכים את הספורט למרזב של תרבות. אפשר להתחיל ברשימה החלקית הזאת: אלי אוחנה יושב ב"יציע העיתונות" ומסנגר על ההתאחדות - ניגוד אינטרסים; שלמה שרף יושב ב"יציע העיתונות", הוא בעל אינטרס בבית"ר טוברוק שמספקת שחקנים גם לליגת העל, הוא נוהג לסנגר על מקורבים (ע"ע אלי טביב) - ניגוד אינטרסים; צביקה שרף התמודד במערכה עקובה מדם על ראשות איגוד הכדורסל נגד אבנר קופל, הוא חלק מאיגוד הכדורסל, במקביל הוא משמש פאנליסט ב"יציע העיתונות" ובתוכנית הספורט ב-103 - ניגוד אינטרסים; דני נוימן מפרשן את המשחק המרכזי בערוץ 1 ובמקביל מקורב ופעיל מאחורי הקלעים של בית"ר ירושלים (לפני כמה שנים היה מאלו ששכנעו את גומא אגייאר לרכוש את הקבוצה) - ניגוד אינטרסים; ניר לוין מפרשן בצ'רלטון משחקים של ליגת העל ובמקביל מנהל מחלקת הנוער של מכבי ת"א - ניגוד אינטרסים. איל ברקוביץ' מנסה להימנע מהתייחסות לשחקנים ששייכים למועדון בנשר בראשו הוא עומד, אבל רצה להיות מאמן נבחרת, ומאוחר יותר ביקש להדיח את אבי לוזון מתפקיד יו"ר ההתאחדות לכדורגל - ניגוד אינטרסים. האנשים האלה, כאמור רשימה חלקית, צריכים לבחור מה הם רוצים להיות. ירצו לפרשן, שיעזבו את העבודה האחרת; ירצו את העבודה האחרת, שיפסיקו לפרשן.

ברקוביץ'. לא מתייחס לשחקניו בנשרצילום: שרון בוקוב

כדי להבין את עומק הבעיה צריך לחשוב על האפשרות שהשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, הוא פרשן חדשות 2 לענייני איכות סביבה; שגדעון סער הוא הפרשן לענייני חינוך בערוץ הראשון; שאביגדור ליברמן הוא פרשן החוץ בערוץ 10. זה אמנם נשמע גרוטסקי, אבל הגרוטסקה הזאת מתרחשת במציאות כל יום. אמנם אצל המטומטמים האלה שרצים אחרי כדור, אבל בכל זאת.

הסקר השבועי + תוצאות + גילוי נאות*
אוסקר גארסיה שוב אמר שמכבי ת"א שיחקה טוב. מה דעתך?
הוא צודק - 12% 
גם אני אהבתי להגיד את זה - 13% 
בעיקר אחרי הפסדים - 10% 
זה נקרא "גניבת דעת" - 65% 

* הסקר נערך בקרב אברהם גרנט 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ