כמה חבל שגל פרידמן לא מכר את חתיכת המתכת שקיבל באתונה
פרידמן הודיע לכל מי שמאמין שמדליה היא "סמל" ושהזוכה בה הוא "אייקון" - זה הכל בולשיט. בקרב שבין מושגים מדומיינים (גאווה לאומית) למציאות ממשית (הישרדות כלכלית), הוא בוחר במציאות
זה מה שיפה בגל פרידמן: הוא מעולם לא חי את הדימוי. הוא מעולם לא השתכשך להנאתו ב"הון הסימבולי". הוא העדיף - ואולי לא היתה לו ברירה - לחיות בתוך החיים עצמם. בתוך היומיום האפרורי, הרגיל, הסתמי, כמו כל-אדם. מה שיפה זה שגדול ספורטאי ישראל לא התנהג כמו ש"גדול ספורטאי ישראל" אמור להתנהג. הוא הלך וצילם חתונות כדי להתפרנס, הוא לא הסתובב עם טקס בישבן, לא ביקש להוון את התהילה לכוח וכסף, לא הפך לפרזנטור-על כמו אריק "תחבושת על הראש" זאבי או לעסקן כמו יעל "הראשונה שהביאה מדליה" ארד. מה שיפה זה שגל פרידמן הביט במדליית הזהב שלו ואמר מבלי למצמץ: "סתם חתיכת מתכת" (יולי 2017).
לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:
כתבות מומלצות
סמי ברדוגו מנוכר להומוסקסואליות, למזרחיות ולחיים עצמם
לא מת, לא גוסס, ולא בבית חולים: תיק 4000 חי ונושם
נילחם על זכותו של כל יהודי לקלל את האמ־אמא של כל ערבי
יש ילדות שההתבגרות המינית שלהן מתחילה בגיל 6. אין הסבר לתופעה
מדובר בכישרון מפתיע של סופר גדול. זה הספר שאני הייתי רוצה לכתוב
תגובות
על סדר היום
בשיתוף BEND
כתבות שאולי פספסתם
המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה
מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין
יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב
קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר
