גמר ה-NBA

שובו של המלך

לברון התחיל רע את המשחק, אבל מהרבע השני הציג לראווה את כל גרסאותיו. ללא כיווצים או מעצורים, הזכיר מדוע הוא הטוב מכולם

אלעד זאבי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלעד זאבי

מי מתכווץ? בזמן הקצר שעבר בין המשחק הראשון לשני בסדרת הגמר, הספיקו הרשתות החברתיות לייצר כלפי לברון ג'יימס כמות לעג ששחקנים לא סופגים לאורך קריירה שלמה. אוהדי סן אנטוניו בסך הכל יישרו קו, עם שלטי LeCramp ופרצופי קרטון ענקיים של לברון נאנק מכאבים ובפיו מוצץ. 35 נקודות מאוחר יותר, אולי זו היתה טעות.

לברון אמנם התחיל את המשחק עם 1 מ-5 מהשדה - רע בדיוק במידה שהיתה קבוצתו בפתיחה - אבל החל מהרבע השני זה כבר היה השילוב הטוב ביותר של גרסאותיו: מוריד ריבאונדים ודוהר לצד השני כמו בקליוולנד, הופך לחיה אחרת לגמרי עם שמונה נקודות מבחוץ בפחות מדקה ברבע השלישי ומבצע את המהלך של המשחק בסיום, עם אסיסט לשלשה של כריס בוש מהפינה. "לא חשבתי על זה יותר מדי", אמר לברון על אירועי המשחק הראשון, "מה שקרה – קרה. הדבר השונה היחידי שעשיתי זה לקחת שיעור יוגה בבוקר. אני מבין מה חשוב באמת בנקודה הזו בחיים שלי, ובמה אני יכול או לא יכול לשלוט. לפעמים זה מאתגר, אבל אני יודע עבור מה אני משחק".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ