אגרסיבי, כועס, מדהים ובעיקר לא מתנצל

השבועות האחרונים הוכיחו שראסל ווסטברוק הוא זן נדיר. הם גם עשויים להתגלות כתקופה שחרצה את גורל השותפות עם דוראנט

אלון פרימו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלון פרימו

ראסל ווסטברוק משחק חזק. כל כך חזק, עד שלפעמים הוא מאבד את הראש, או לפחות סודק אותו, מותיר בגולגולת שלו שקעים, כאלה שמעידים על האיש שסוחב אותה יותר מכל דאנק עוצמתי שייצר. כי לפני הכישרון והאתלטיות, שמצליחה להתבלט גם בליגה המאיימת להתפקע מהמצרך, צריך להתייחס לאופי של ווסטברוק. אם חייבים לבחור רק רגש אחד מסקאלת הרגשות שמציג הגארד בכל משחק, כעס תהיה הבחירה הטבעית ביותר.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ