שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

את התהילה השיג דיקמבה מוטומבו בעשר אצבעות

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

התמונה
לשחקנים גדולים מדיקמבה מוטומבו היו רגעים גדולים משלו, אבל מעט מאוד חוו רגע כמו שלו. השניות שאחרי המשחק החמישי בין דנוור לסיאטל, בסיבוב הראשון בפלייאוף 1994, הפכו להרבה יותר מזיכרון פרטי של אדם אחד; באדיבות אינספור שידורים חוזרים וקדימונים למשחקי פלייאוף בעשורים שלאחר מכן, התמונה של מוטומבו נשכב על הפארקט עם מלוא 218 סנטימטריו, הכדור בידיו, עיניו עצומות ופיו שואג, נצרבה בזיכרון הקולקטיבי. זה תפס כי השמחה על אחת הסנסציות הגדולות בהיסטוריה של הפלייאוף היתה אמיתית וחסרת גבולות, כמו של ילד שקיבל צעצוע לו ערג. במקרה הזה, הילד בדיוק סיים לחסום 31 פעמים בחמישה משחקים. "שחקני סיאטל הגיעו למשחק השלישי בסדרה כמעט בלי מזוודות וכשהמטוס שלהם מחמם מנועים, כי הם היו בטוחים שזה יהיה סוויפ", נזכר מוטומבו בשבוע שעבר בתוכנית הספורט של "דנוור פוסט". איש לא שכח מה קרה בסוף, אבל בעיקר את התמונה שלאחר מכן.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ