איך גולדן סטייט תתעורר ליום שאחרי רצף הניצחונות ההיסטורי?

כאשר ההתרגשות מספרי השיאים מפנה את מקומה ללאות, אין מנוס מהסוף הבלתי נמנע. קווין דוראנט רק רצה שזה ייגמר, פט ריילי כבר החל להשתעמם - ואולי ההפסד של הווריירס הלילה לאחר 24 ניצחונות היה הדבר הטוב ביותר שקרה להם

אלעד זאבי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלעד זאבי

מינסוטה טימברוולבס לא הלכה לשום מקום חיובי בעונת 2010/11, ובאמצע מארס 2011, גם קווין לאב היה באותו מצב — באופן המילולי ביותר. הוא גרר פציעה מציקה בירך רק כדי לנסות לשמור על הדבר המרגש היחיד שקרה במשחקי מינסוטה באותה עונה: רצף הדאבל־דאבל שלו. בתבוסה 77–100 לגולדן סטייט, כבר היה נדמה כי סיכוייו לבנות בית קש בהוריקן גדולים יותר מאשר לשחרר זריקה נורמלית; לאב סיים עם 1 מ־6 מהשדה ושש נקודות סך הכל, עוצר את הרצף על 53 משחקים שבהם רשם עשר ומעלה בנקודות וריבאונדים. אלא שבמקום להתאכזב, בסיום הוא נראה ונשמע כמו האדם המאושר באולם. "עכשיו אני יכול להתרכז שוב במשחק", הסביר, "איני עצוב בכלל. חשבתי שאני עושה את זה עבור עצמי, אבל התברר לי שהרבה מזה היה עבור האוהדים וכל מי שעקב. אני מרגיש שעול אדיר הוסר מכתפיי". 

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ