ראסל ווסטברוק: תופעת טבע כועסת במיוחד

הגארד של אוקלהומה סיטי צובר טריפל־דאבלים בקצב של מג'יק ג'ונסון, ועושה את זה עם פרצוף עצבני, אינטנסיביות נדירה ובלי לשנות מאום ממשחקו

אלעד זאבי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלעד זאבי

כראוי לשחקן שחי על אינסטינקט, משחק אסוציאציות מספק את ההגדרה המושלמת לראסל ווסטברוק: כועס. צפייה במשחק של אוקלהומה סיטי לא משאירה מקום לספק — על הפארקט מסתובבים תשעה שחקנים נורמטיבים וראס הזועם. איש אינו חסין בפני חרון אפו — שומרים, חברים לקבוצה, אוהדים, צלמים ששומעים מטווח אפס צעקות שיכולות לשמש אודישן לסרט אימה. גם נער המגבות צריך להישאר ערני, כי מי יודע מתי יחליטו הנקבוביות העצבניות של ווסטברוק להפגין נוכחות מוגברת. כמעט כמו בעליהן.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ