הולדתה ומותה של "האק-א-שאק"

הפרשנים לא הבינו מה קורה, דניס רודמן זעם ושאקיל אוניל תלש טלוויזיה בחדר ההלבשה. חברים ואויבים נזכרים כיצד באה שיטת העבירות המכוונות לעולם, והקומישינר מקווה שבקרוב היא תחלוף ממנו

אנדרו קה, ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אנדרו קה, ניו יורק טיימס

באבה וולס המתין עד שדניס רודמן יחצה את קו האמצע בשביל לתפוס אותו באזור הכתפיים. רודמן ניסה להשתחרר מהאחיזה, וולס ביקש להדק אותה, ורק לאחר שמספר שחקנים נאספו סביבם השופט שם לב לאירוע ושרק לעבירה. וולס התרחק, לועס מסטיק. הוא לא הצליח להסתיר את החיוך.

זה קרה ב-29 בדצמבר 1997, כאשר דאלאס התארחה בשיקגו. לפני שריקת הפתיחה, שאל מאמן המאבריקס דון נלסון את הרוקי בן ה-23 שלו מה דעתו להיות המוציא לפועל של תוכנית משחק חדשנית: לבצע עבירות על הפורוורד של הבולס, בין אם הוא אוחז בכדור ובין אם לאו, ולשלוח אותו לקו העונשין – משם הוא מדייק ב-38.6% בלבד. "זה לא היה כזה ביג דיל", אמר וולס בשבוע שעבר.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ