לשחקן הכי עצבני, הכי מרהיב והכי כועס ב-NBA יש מה להוכיח, ועכשיו יש לו קבוצה להוכיח את זה

עד כה היה בו דחף נואש להראות לכולם שהוא לא כינור שני, ועכשיו ראסל ווסטברוק מקבל קבוצה משלו ולהוט להראות שהוא ראוי לכך. כשקווין דוראנט מפסיק לדרוך לו על האצבעות, זה בהחלט עשוי לקרות

אלון פרימו
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלון פרימו

אם יש דבר אחד שנדמה כי ראסל ווסטברוק לא זקוק לו, הרי שזוהי מוטיבציה. מלבד גופייה, מכנסיים ונעליים הוא אף פעם לא משחק ללא מסיכה, כזו שמציגה לעולם זעם, כעס ואינטנסיביות ששמורה רק לטובים ביותר. "פרצוף משחק" כפי שהגארד של אוקלהומה סיטי אוהב לכנות זאת. ויש משהו בדבריו. מי שאוהב לשלב בסגנון האופנתי שלו את הקולקציה האחרונה בבגדי המעצבים לצד אלה של הילדים, ששר בקולי קולות לצלילי טיילור סוויפט, מאבד את כל החמידות הזו על הפארקט, שם הוא איש של טריק אחד מבחינת קשת הרגשות שהוא מציג.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ