טרי רוז'ייר יוצר זיכרונות חדשים כדי להשכיח את הישנים

כשאביו יושב בכלא וסבתו נלחמת שלא יילך בעקבותיו, עתידו של טרי רוז'ייר בישר רעות. עתה, אחרי שגבר על הסטטיסטיקה והניח לטראומות העבר, תפס הרכז את מקומו של קיירי אירווינג הפצוע כעמוד התווך של בוסטון סלטיקס. אמו כבר איננה בוכה, לבטח כשהפלייאוף נמצא באופק

אלעד זאבי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלעד זאבי

כשטרי רוז'ייר מורח את 188 סנטימטריו על ספת הפסיכולוג/ית, סביר להניח שהשעה חולפת מהר במיוחד. כמעט כל תחנה שעבר מאז נולד לפני 24 שנים ביאנגסטאון, אוהיו, ועד שהפך לחלק משמעותי בפאזל של בוסטון סלטיקס, יכולה להוות עילה לגיטימית לשאלה "ואיך זה גרם לך להרגיש?".

היו שנים שהתשובה היתה מורכבת ממלה אחת: הרבה. הוא זוכר את הפחד שהרגיש כשאמו גררה רהיטים כדי לחסום את דלת הכניסה ואת הלילה שהעבירו מתחת למיטה כשהיה בן שש; את הכעס שחש כשהחליטה לשלוח אותו לסבתו מחשש שאויביו של אביו, שנכלא בעקבות מעורבות בשוד שהשתבש, יגיעו לביתם כדי לנקום; ואת השנאה היוקדת לסבתו במשך שנים, כי האשים אותה בכך שנעקר מביתו. התקפי הזעם שלו היו כה ידועים לשמצה, עד שכל מכריה המליצו לשלוח את הנכד הסורר לפנימייה או למשפחה מאמצת. "הייתי מצמידה אותו לרצפה ואומרת לו שיום אחד הוא יבין", סיפרה ל"פליין דילר", "סירבתי לאפשר לנכד שלי לקחת חלק בשוד או ברצח. ראיתי יותר מדי מזה בימי חיי".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ