עם התנהלות חובבנית וגישה גרועה, הכישלון של כרמלו אנתוני היה ידוע מראש

בגיל 34 מוצא עצמו כרמלו ללא קבוצה, ללא תמיכה, אבל עם תקווה לגאולה שנודדת מקבוצה לקבוצה. כיצד הגיע אחד הסקוררים הגדולים ב-NBA לנקודת שפל בקריירה, והאם החלטה אחת, שהתקבלה בדטרויט ב-2003, היתה יכולה לשנות הכול?

ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניו יורק טיימס

הקריירה של כרמלו אנתוני היתה יכולה להתפתח בצורה אחרת לגמרי, ולהפיק נראטיב מקצועי עם יותר רגעי הכרעה מפוארים. אילו רק ג'ו דומארס היה עושה לאנתוני ולדטרויט פיסטונס טובה ובוחר בו בבחירה השנייה בדראפט המהולל של שנת 2003.

גורל יכול להיות אכזרי, וג'נרל מנג'ר של קבוצה יכול לעשות שטויות. אחרי שקליבלנד בחרה בלברון ג'יימס במקום הראשון, ניצל דומארס את הבחירה השנייה של הפיסטונס כדי להביא את דרקו מיליצ'יץ'. הסרבי שמתנשא לגובה של 2.13 מטרים כמעט שלא התרומם מהספסל של המאמן לארי בראון, שהוביל את הפיסטונס האדירים לאליפות בחודש יוני לאחר מכן.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ