בגיל 5 הוא נורה בשוגג, אך גם כוכב העבר ב-NBA יודע: "לא התקדמנו". ריאיון מיוחד

מאגסי בוגס זכור כשחקן הנמוך ביותר בהיסטוריה של ה-NBA ("יש לי 39 חסימות") אבל גם כאחד הלוחמים הגדולים. בריאיון ל"ספורט הארץ" הוא מספר על התסכול ממותו של ג'ורג' פלויד, על ההבדלים בין הליגה כיום לזו בשנות ה-90 וגם על ה"ריקוד האחרון"

מאגסי בוגס. "אולי באמת צריך להצטרף למחאה"
מאגסי בוגס. "אולי באמת צריך להצטרף למחאה"צילום: CHRIS KEANE / AP
איתי גודר
איתי גודר

כשמילת הקוד נזרקת לחלל האוויר, נעצר בחריקת בלמים הנאום המוצלח של מאגסי בוגס על החיים כהזדמנות בלתי פוסקת והבחירה באופטימיות כערך עליון.  מהעבר השני של האפרכסת נדמה כי גם החיוך והרוח הטובה שליוו עד כה את השיחה עם אחד הכדורסלנים האהובים ביותר בתולדות ה-NBA, נעלמו ונאלמו באחת.

"ג'ורג' פלויד", הוא אומר ונאנח. "מה אתה מצפה שאגיד? בפעם הראשונה שראיתי את האירוע בטלוויזיה לא האמנתי למה שאני רואה. לא האמנתי שהרצח הזה התרחש במציאות. חשבתי שאולי מדובר בתוכנית מתיחות או משהו. אמרתי לבת שלי: 'בריטני, זה לא באמת קורה, נכון? אל תגידי לי שזה אמיתי'. מעולם לא ראיתי דבר כזה. מעולם. ופתאום התחילו לרדת לי דמעות. אני לא טיפוס בכיין, אתה יודע. אבל זה פשוט קרה. אחר כך התחלתי לכעוס. ממש. לא יצאתי להפגין, אבל אני תומך לחלוטין בכל מי שיוצא החוצה וצועק את הצעקה שלו. גם אצלנו בשארלוט אנשים לא נשארים בבית ויוצאים החוצה. אתה יודע מה, אולי באמת צריך להצטרף למחאה. אני לא יודע".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ