15 שנה אחרי, הערב ההיסטורי של קובי בראיינט נראה הרבה יותר מרשים

לפני עשור וחצי קל היה להקטין את 81 הנקודות שקלע בראיינט נגד טורונטו. לכאורה, בראיינט קיבל בדיוק את מה שרצה - זרקור בלעדי על עצמו כשמסביבו רק חול וחול. במבט מאוחר יותר, אפשר להתפעל מערב של שחקן גדול שנכנס לממד אחר. מסע בזמן לערב חד-פעמי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קובי בראיינט במהלך המשחק מול טורונטו בו קלע 81 נקודות, ב-2006. נקודות זה לא הכל בכדורסל, אבל הן עדיין לב העניין
קובי בראיינט במהלך המשחק מול טורונטו בו קלע 81 נקודות, ב-2006. נקודות זה לא הכל בכדורסל, אבל הן עדיין לב הענייןצילום: MATT A. BROWN / ASSOCIATED PRESS
אלעד זאבי-צרובה
אלעד זאבי
אלעד זאבי-צרובה
אלעד זאבי

בזמן אמת, ב-2006, לא התרגשתי מ-81 הנקודות של קובי בראיינט. להפך, אפילו קצת בזתי להן. מכל מה ששמעתי וקראתי עד אז, לא חיבבתי את קובי האדם - וכמי שמעדיף כדורסל אלטרואיסטי, התקשיתי לחבב את בראיינט השחקן. וכך, מפוזיציה של אופוזיציה, המספר הזה אפילו סייע להתבצרות בעמדת האנטי-ממבה; הנה, האיש שכל כך רצה לשחק לבד, שהציב ללייקרס את האולטימטום "זה אני או שאקיל" ועשה הכל כדי לכוון את הזרקור על עצמו באופן בלעדי, מקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. הנה הוא מפברק השתתפות בהתקפת המשולש - הדביקו כאן קלוז-אפ על פיל ג'קסון בפנים קפואות - ובפועל זורק מתי שבא לו, ממלא ארגזים של נקודות כשלצדו פיונים של כדורסל. מכוכב בקבוצה מנצחת הוא הפך לאגו-מניאק חסר שליטה בקבוצה מפסידה. אז יום אחד הוא קולע 51 ומפסיד לסקרמנטו, יום אחר כך 37 ומפסיד לפיניקס, ויומיים אחר כך גם מתפלק לו 81 וניצחון על טורונטו. ביג דיל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ