אלעד זאבי
אלעד זאבי

תיאוריות קונספירציה הן חלק בלתי נפרד מהספורט. אנחנו זוכים לראות רק את ההצגות על הפארקט, אבל איש אינו באמת יודע מה מתרחש מאחורי הקלעים. שם הרי קורים הדברים המעניינים באמת, כאלו שאין סיכוי שנדע עליהם, אחרת מישהו יאבד אצבע ויותר. על פי האגדות הללו, דייויד סטרן הוא סוג של טוני סופראנו. או שמא מדובר באמת לאמיתה?

5. מייקל ג'ורדן הסכים להיות חלק מהדרים-טים רק אם איייזיה תומאס לא יהיה שם
רמת קונספירציה: נמוכה
סיכוי שזה נכון מ-1 עד 10: 10

סיבות להאמין: כי זה נכון. כולם חשדו בכך כשזה קרה לפני יותר מ-20 שנה, וההכחשות של ג'ורדן ("לא אני בחרתי את השחקנים") לא שכנעו אף אחד להאמין שתומאס אינו שם מסיבות מקצועיות. הרי היה ברור שמגיע לו להיות שם. כולם ידעו שג'ורדן שונא את תומאס בדיוק כפי שאדם מתעב את אויבו הגדול ביותר. זו היתה נקמתו באיש שלא מסר לו במשחק האולסטאר הראשון שלו (תיאוריית קונספירציה בפני עצמה?), והנהיג את היריבה אותה תיעב יותר מכל.

לפני שנה הפכה התיאוריה מספקולציה בסבירות גבוהה לאמת לאמיתה, כשג'ורדן הודה בכך למעשה בספר שכתב ג'ק מקאלום על הדרים-טים. בסרט הוא אמר כי "כשבאו אלי עם ההצעה להצטרף, עוד לפני שאתחייב, הבהירו לי שהוא לא יהיה שם". כלומר: הם ידעו היטב שאסרב אם הוא שם. כלומר: זו אשמתם, לא אשמתי. הם פשוט רצו אותי יותר, ואני לא רציתי אותו. "אתה רצית את אייזיה שם?", נשאל סקוטי פיפן. "לא", השיב. "ומייקל?", נשאל שוב. "איני יכול לדבר בשמו של מייקל", אמר בחיוך, "אבל אני לא חושב שהוא רצה אותו שם".

4. חוק בלתי כתוב אוסר על מאמנים לבצע עבירה כשקבוצתם ביתרון בשניות האחרונות
רמת קונספירציה: גבוהה מאוד
סיכוי שזה נכון מ-1 עד 10: 1

סיבות להאמין: מדי פעם, וב-NBA זו הגדרה אחרת ל"לא מעט", קבוצה מובילה בשתיים או שלוש נקודות ומתעקשת להעניק ליריבתה אפשרות לנצח או להשוות עם שלשה במקום פשוט לשלוח אותה לקו ולהרוג את המשחק באטיות (ועל ידי כך, להגביר את הסיכוי שלה להבטיח ניצחון). על פי התיאוריה הזו, מאמני ה-NBA קיבלו באיזשהו שלב בהיסטוריה הוראה מגבוה שעוברת מדור לדור, לפיה הם צריכים לוותר על הרעיון של עבירות במצב כזה. זאת בגלל שתי סיבות עיקריות: 1. אפשרות של סל ניצחון או שוויון בשניות הסיום היא אטרקטיבית בהרבה = טלוויזיה טובה. 2. צפייה בשרשרת בלתי נגמרת של זריקות עונשין עד שהשעון נסחט לגמרי אחרי 314 הפסקות במשחק היא לא כיפית = טלוויזיה רעה.

כשאתה רואה קבוצה כמו סן אנטוניו, עם מאמן כה מנוסה כמו גרג פופוביץ', לא מבצעת עבירה בסיטואציה כזו וחוטפת שלשה ששווה הפסד אליפות, זה גורם לך לתהות. ולא, כשפופוביץ' אומר בסיום אותו משחק "הנה מגיעה השאלה האירופאית" ומקנח במשפט הסתום "ככה אנחנו עושים את זה באמריקה", זה לא ממש מפריך את החשד.

3. במשחקי פלייאוף קובעים, הליגה מכתיבה לשופטים איזו קבוצה אמורה לנצח משיקולי רייטינג
רמת קונספירציה: בינונית
סיכוי שזה נכון מ-1 עד 10: 4

סיבות להאמין: היו לא מעט ויהיו גם בעתיד. "שוק גדול" מול "שוק קטן" זה מוטיב חוזר בהיסטוריה של ה-NBA, כשהטענה היא ברורה: הבוסים רוצים לראות את הגדולות מצליחות פשוט כי זה טוב לעסקים. איש לא יצפה בסדרת גמר בין מילווקי לסקרמנטו, למשל. לכן, השופטים פשוט לא יתנו לזה לקרות.

דוגמאות לא חסר, וכן, מילווקי (גמר המזרח מול פילדלפיה ב-2001) וסקרמנטו (גמר המערב מול הלייקרס ב-2002) מככבות בשתיים מהבולטות שבהן. גם כמות השריקות לטובת דוויין ווייד בגמר 2006 עוררה חשד מפורסם, וכך גם ההשתחלות של הלייקרס לפלייאוף בעונה האחרונה. מי שרוצה לפתח את התזה בעניין מוזמן לפנות למארק קיובן, אחד ששילם מיליוני דולרים על השמעת קונספירציות מהסוג הזה בקול רם.

2. מייקל ג'ורדן אולץ על ידי ה-NBA לפרוש ב-1993 בגלל שהימר על משחקים
רמת קונספירציה: גבוהה מאוד
סיכוי שזה נכון מ-1 עד 10: 1

סיבות להאמין: התיאוריה הזו ניזונה ממספר גורמים שחברו יחד עד אותו קיץ, בו התדמית של ג'ורדן כבר היתה הרבה פחות נקייה מכפי שהיתה בשנותיו הראשונות בליגה. דיברו אז על בעיית הימורים, חיי הוללות ובילויים מאוחרים בקזינו עם אנשים חשודים. גם הספר "Jordan Rules" שכתב סם סמית', בו תואר הספורטאי שאמריקה אהבה לאהוב כטיפוס די בלתי נסבל, לא עזר במיוחד. אפילו מותו של אביו, שנרצח במהלך שוד, כבר נקשר לאורח חייו של ג'ורדן.

על פי התיאוריה, הליגה חקרה וגילתה כי ג'ורדן – שהודה כי השאיר צ'ק בן שש ספרות לברנש מפוקפק בעקבות התערבות על מגרש הגולף – הימר גם על משחקי NBA. במטרה למנוע את המכה התדמיתית שהיתה נוחתת אם היו מגלים שהשחקן הטוב בעולם עשה דבר כזה, סטרן הכריח אותו לפרוש. כנראה שסטרן גם שנא בייסבול, אחרת לא ברור מדוע כפה עליו את ג'ורדן.

1. הגרלת הלוטרי של 1985 היתה מכורה
רמת קונספירציה: גבוהה מאוד
סיכוי שזה נכון מ-1 עד 10: 2

סיבות להאמין: שוב המוטיב החוזר של "שוק גדול, שוק קטן". במקרה הזה, הניקס – שסיימו את עונת 1984-85 עם 24 ניצחונות בלבד - נזקקו למושיע. סטרן, אלא מי, נחלץ לעזרתם עם הגרלת הלוטרי הראשונה בהיסטוריה, שעל פי התיאוריה, היתה מכורה מראש במטרה לסדר לניו יורק את אחד הדברים הכי טובים שיצאו מהמכללות באותן שנים – פטריק יואינג.

כאן כבר נחלקים המאשימים לשתי גרסאות: הראשונה טוענת כי סטרן, ששלף את המעטפות, ידע איזו מהן מכילה את הלוגו של הניקס בגלל שהוקפאה מראש (כן, יש אנשים שמשוכנעים עד היום שמעטפה ענקית עם הלוגו של הניקס בתוכה שכנה מספר שעות בפריזר כלשהו באמריקה). הקבוצה השנייה מוכנה להישבע שבמעטפה של הניקס היה קמט באחד הקצוות – לא קמט גדול, אבל גדול מספיק כדי שסטרן יידע לזהות אותה. נשמע מופרך? חפשו את הקמט בעצמכם:

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ