בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מצעד וחצי

ב-NBA מורידים את הכפפות

צ'רלס ברקלי מתגרה בשאקיל, קרב האגרופים בין לארי בירד לד"ר ג'יי, ורון ארטסט אחד, שסגר חשבון ביציע. מי האשים את הליגה ברכות?

6תגובות

ביקורת רבה נשמעת בשנים האחרונות משחקני עבר וחובבי NBA על הרכות של הליגה. עבירות שפעם היו עוברות ללא שריקה הופכות כיום לטכניות, ושחקנים מפחדים להוריד באגרסיביות יריבים שעולים לסל. ההיי-פייב שחילק לברון ג'יימס לפול ג'ורג' אחרי שזה קלע עליו סל מרשים בסדרת גמר המזרח האחרונה לא היה מתרחש בתקופה בה לארי בירד, ד"ר ג'יי וצ'רלס ברקלי דרכו על הפארקט. הרשימה שלפניכם אינה מקדשת אלימות, אך היא חוגגת רגעים שנצרבו בתודעתו של כל חובב NBA.

5. שיקגו - ניו יורק, 13 במאי 1994
אחת היריבויות הגדולות של שנות התשעים הגיעה לאחד מרגעי השיא שלה בסיבוב השני של גמר המזרח, כשהניקס מובילים 0-2 בסדרה. אחרי שריקה לעבירה, בזמן שהם הולכים להסתדר על קו השלוש, פצחו ג'ו ג'ו אינגליש מהבולס ודרק הארפר מהניקס בוויכוח שגלש די מהר לדחיפות ואגרופים. ספסלי שתי הקבוצות מיהרו להצטרף. הכוכבים העיקריים מלבד שני המייסדים היו פטריק יואינג, צ'רלס אוקלי וג'ון סטארקס מהניקס, כשמולם התייצבו סקוטי פיפן, הוראס גראנט וביל קרטרייט מהבולס.

הקטטה המדוברת היתה נשכחה במהרה אלמלא שימשה רקע לפרצופו המשתאה של דייויד סטרן, שממרחק שתי שורות ממרכז האירועים ראה כיצד שתיים מהקבוצות הטובות והאהודות בליגה שלו מכות זו בזו ללא רחם בשידור חי, המועבר ברחבי העולם. מלבד הקומישינר, תמונות רבות זכורות מהאירוע: פיפן וגראנט רצים כמו ילדים כשמישהו בשכונה צועק "מכות"; פט ריילי, על ברכיו, גוער בהרפר; ופיל ג'קסון נכנס לעובי הקורה כדי להפריד בין השחקנים. ועדיין, אין ספק שהפרצוף הנעלב של סטרן לוקח את כל הקופה. בסיום אותו משחק, סל עם הבאזר של טוני קוקוץ' עוד החזיר את שיקגו לחיים בסדרה, בסיומה הפסידה 4-3. הניקס הגיעו לגמר ה-NBA, שם כבר נתקלו ביוסטון ובהאקים אולאג'וואן.

4. יוסטון – לייקרס, 10 בנובמבר 1999
"הייתי חייב להגיב. אם לא הייתי עושה את זה, לא הייתי יכול להיכנס לשום מספרה במדינה". כך הסביר שאקיל אוניל את תגובתו לכדור שזרק צ'רלס ברקלי על ראשו. "למרות שהאמהות שלנו חברות הכי טובות", המשיך, "ידעתי שאני לא יכול לשתוק על מה שהוא עשה". בדיעבד התברר שלברקלי היו בכלל כוונות אחרות בעת שנכנס לקטטה, בה גם הוא ידע כי אין לו סיכוי לנצח. "ידעתי שזו תגרה שאיני רוצה להיכנס אליה", נזכר שנים לאחר מכן, "חשבתי שאזרוק לו את הכדור על הראש ועד שהוא יספיק להגיע אליי מישהו כבר יספיק להפריד בינינו".

זה לא קרה, או לפחות לא מספיק מהר. ברגע שהכדור יצא מידו של ברקלי בדרך לראשו של אחד השחקנים הגדולים והמאסיביים שהליגה ראתה מעודה, התפשטה על פרצופו הבעה של הבנת טעותו ובהלה קיומית. "למזלי, הוא החמיץ הרבה באותה תקופה", אמר סר צ'רלס על האגרוף שכמעט שיבש את פרצופו.


3.  בוסטון – פילדלפיה, 9 בנובמבר 1984
בתחילת עונת 84/85', נעו לארי בירד וד"ר ג'יי בשני מסלולים מנוגדים: בעוד כוכב הסלטיקס היה ה-MVP המכהן ואחד משני הסמלים הגדולים של הליגה, ד"ר ג'יי כבר היה בשלהי הקריירה המפוארת שלו. לכן, כשפילדלפיה של הדוקטור, מוזס מאלון וברקלי הצעיר הגיעה לבוסטון גארדן, במה שהוגדר כטקס העברת הלפיד, הכבוד של שני הצדדים היה מונח על הכף.

אחרי מחצית ראשונה אדירה של 27 נקודות, המשיך בירד להפגין ביכולת נהדרת גם בתחילת הרבע השלישי. בתור מי שנחשב לאחד הטראש-טוקרים המובחרים בתולדות המשחק, הוא לא שכח להטריף את הדוקטור, מהאנשים היותר רגועים ושקולים שידעה הליגה. 1:36 דקות לסיום הרבע השלישי, אחרי עבירת תוקף שביצע בירד על דוקטור ג'יי, החליטו השניים לשוחח על השריקה - שיחה שהפכה במהרה לקרב אגרופים. כוכב פילדלפיה נעזר בשניים מחבריו, מאלון וברקלי, שמיהרו לאחוז בבירד בעוד אירווינג מפליא בו את מכותיו.

הליגה געשה לאחר המשחק, אותו אגב ניצחו הסלטיקס, מן הסתם בגלל ששניים מכוכביה הגדולים נקלעו למה שנראה כמו קטטת בר מלוכלכת במיוחד. כחודש לאחר מכן שוב נפגשו שתי הקבוצות, אך הפעם באו השניים מוכנים מהבית, ובוודאי עם קצת עזרה מדייויד סטרן בעונתו הראשונה כקומישינר, שמו את המריבה מאחוריהם. "הלכתי מכות גם עם אחיי, זה לא אומר שאני לא אוהב אותם", סיכם בירד. 


2. לייקרס – יוסטון, 9 בדצמבר 1977 
"זה נשמע כאילו מישהו זרק מלון על המדרכה". כך תיאר קרים עבדול ג'אבר את הפגיעה הקשה ביותר שספג שחקן NBA במהלך קטטה במשחק כדורסל. בתחילת המחצית השנייה, במשחק חף מאירועים, נאבקו שחקן הלייקרס קרמיט וושינגטון – שניות לפני שהפך לאויב הציבור מספר 1 – וקווין קונרט על ריבאונד. במהלך ההתגוששות שיחרר קונרט מרפק לכיוונו של וושינגטון, ולפני שהעניינים הסלימו הגיע למקום עבדול ג'אבר, שהשתלט על הראשון והרחיק את השני מהאזור.

וושינגטון, עדיין נסער, התרחק מהפארקט רק כדי לראות את רודי טומג'נוביץ' רץ לכיוונו. מה שוושינגטון לא ידע הוא שטומג'נוביץ', קפטן הרוקטס, הגיע כדי להרגיע את חברו העצבני. וושינגטון הביט מעבר לכתפו ומתוך "אינסטינקט" - כפי שתיאר זאת - שלח אגרוף מהדהד לראשו של טומג'נוביץ', שניסה לגונן על פניו תוך כדי ריצה, אך במקום זאת ספג מכה אנושה.

ברגעים הראשונים הוא שכב על הרצפה כששלולית של דם ממלאת את האזור סביבו. בהמשך ניסה לקום, עדיין לא מבין את חומרת פציעתו. הוא סבל מסדק בגולגולת ומשברים מרובים בלסת ובאף, שסיכנו את חייו. שנים מאוחר יותר, בהתייחסות נדירה לאירוע בראיון ל"ספורטס אילוסטרייטד", אמר טומג'נוביץ' שכתוצאה מהפגיעה הרגיש את טעמו של נוזל גוף השדרה.

חייהם של שני המעורבים בפרשה מעולם לא חזרו להיות כפי שהיו לפניה. טומג'נוביץ' נעדר שנה מהמגרשים ועבר שורת ניתוחים כדי לתקן את הנזק הקשה. הוא המשיך לשחק עוד מספר שנים, אך מעולם לא חזר לכושרו מלפני הפציעה, ופרש לבסוף ב-1981. מאוחר יותר הפך למאמן מצליח וזכה עם הרוקטס בשתי אליפויות. גם חייו של וושינגטון לא שבו למסלולם. הוא הפך למוקצה בליגה וברחבי ארה"ב, והיה ידוע בתור האיש ששלח את האגרוף שכמעט הרג שחקן יריב. שבועיים לאחר התקרית הלייקרס שלחו אותו לבוסטון, ובהמשך לא הפסיק לנדוד בין קבוצות עד שפרש ב-1982.


1. אינדיאנה – דטרויט, 19 בנובמבר 2004
מי שכבר זכתה מאז לכינוי "Malice at the Palace", תיזכר לעד כאחת התגרות הידועות ביותר לשמצה לא רק בתולדות ה-NBA, אלא בהיסטוריה של הספורט. אירוע בו עלו שחקנים ליציעים כדי לחבוט באוהדים, חייב להיזכר ככזה. למפגש הגיעו שתי קבוצות טעונות, שנפגשו בעונה הקודמת בסדרת גמר המזרח בפלייאוף, בה ניצחה דטרויט 2-4 בדרך לזכייה באליפות.

45.9 שניות לסיום, כשהפיסטונס מובילים 82-97, החל הבלגן. לרוע מזלו של דייויד סטרן, על הפארקט באותו המשחק נכחו כמה ממקרי הראש הקשים ביותר שהליגה ידעה מימיה: בן וואלאס, סטיבן ג'קסון, ראשיד וואלאס וגולת הכותרת, רון ארטסט. בן וואלאס, סנטר דטרויט, נכנס לסל וספג עבירה קשה מארטסט. "ביג בן" לא נשאר חייב והגיב בדחיפת פרצופו של מי שהפך מאז למשכין השלום העולמי. למרבה האירוניה, דווקא ראשיד וואלאס – מלך העבירות הטכניות בכל הזמנים – היה על תקן המפייס וניסה להרגיע את ג'קסון, שמיהר להיכנס לתנוחת מתאגרף. אחרי שהרוחות נרגעו, החליט ארטסט שזה הזמן לשכב לנוח לרגע על שולחן המזכירות.

אוהדי דטרויט לא אהבו את מה שבעיניהם נתפש כהתגרות, ובמהרה נזרקה כוס בירה לכיוון שחקן אינדיאנה. ארטסט לא נשאר חייב וטיפס ליציע כדי לסגור חשבון עם אותו אוהד. במהרה הפך האירוע למהומה רבתי, שבמרכזה מככבים ארטסט, ג'קסון וג'רמיין אוניל, שהחליפו מהלומות עם אוהדי דטרויט. "הרגשתי כאילו אני נלחם על חיי", נזכר מאמן אינדיאנה באותו משחק, ריק קרלייל. כוחות האבטחה במקום התקשו להשתלט על העניינים, ולבסוף הצליחו אנשי שתי הקבוצות להרחיק את השחקנים מהאזור, שעה שרג'י מילר – שהיה פצוע באותו משחק – ומייק בראון מלווים את ארטסט לחדר ההלבשה. האחרון עוד הספיק לשאול את ג'קסון אם הוא חושב שהם ייענשו על האירוע. "תגיד תודה אם תהיה לנו עבודה", ענה לו חברו.

המעורבים בקטטה לא איבדו את הקריירות שלהם, אבל כן ספגו עונשים קשים. ארטסט הורחק ל-86 משחקים, סטיבן ג'קסון ל-30, ג'רמיין אוניל ל-15 ובן וואלאס לשישה. הם עמדו למשפט פלילי בו ספגו מאסר לשנה על תנאי ועבודות שירות. גם האוהדים שלקחו חלק באירוע המגעיל לא יצאו נקיים ונשפטו בבית המשפט. על אחד מהם נגזרו 30 ימים בכלא ושנתיים על תנאי, שניים הורחקו לצמיתות ממשחקי הבית של הפיסטונס, והיתר קיבלו עבודות שירות. הליגה לקחה לתשומת לבה את האירוע החמור ובעקבותיו תוגברו כוחות האבטחה והוגבלה מכירה האלכוהול במשחקים.


נשארו על רצפת העריכה: מייקל ג'ורדן חונק את רג'י מילר | ג'ף ואן גנדי נתלה על רגלו של אלונזו מורנינג | ג'ף ואן גנדי מקבל נגיחה ממרכוס קמבי, שבכלל כיוון לדני פרי | קווין ג'ונסון (השחקן) גורם לדוק ריברס (השחקן) לאבד את זה

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#