השומרים שהיו יכולים לעצור את לברון

מייקל ג'ורדן, דניס רודמן, סקוטי פיפן, אנתוני מייסון ובובי ג'ונס קיבלו מאלעד זאבי את המשימה הקשה מכולן: לשמור על המלך המכהן

אלעד זאבי
// מצעד וחצי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אלעד זאבי
// מצעד וחצי

התסריט הבא כבר הפך לשגרה: לברון ג'יימס מקבל כדור, בוחן את המסכן שמולו ומשאיר לו עקבות טריות של נעלי לברון X בדרך לליי-אפ/דאנק. שילוב בין יכולת כדרור וצעד ראשון של גארד לעוצמה של משאית יעשו את העבודה ברוב המקרים. בליגה שאתלטיות היא סמלה המסחרי ואמצעי השיווק הכמעט בלעדי שלה, ישנם לא מעט שומרים טובים, ועדיין - כמו במקרה של מייקל ג'ורדן בזמנו - עוד לא נולד השומר שיצליח להכיל את לברון במשך משחק שלם על בסיס קבוע. יש כמה שהיינו שמחים לראות מנסים:

דניס רודמן
שנות פעילות: 2000-1986
המלצות: פעמיים שחקן ההגנה של העונה (90', 91'), 7 פעמים בחמישיית ההגנה הראשונה, פעם אחת בחמישייה השנייה.

הרבה לפני ששמו של קים ג'ונג-און החל להופיע בגוגל תחת הקטגוריה "אנשים שחיפשו דניס רודמן חיפשו גם...", ואפילו הרבה לפני שמלות הכלה, האיפור, השיער המחומצן, מדונה, אוטוביוגרפיה מטופשת וכרמן אלקטרה, רודמן היה בראש ובראשונה חתיכת שומר אישי. ג'יימס וורת'י ולארי בירד היו יכולים לספק עדות חיה (בקושי) מאותם ימים: גופיות קרועות, שריטות וסימנים כחולים/סגולים למכביר.

הוא שמר על שחקנים כמעט בכל עמדה, ממג'יק ג'ונסון ועד שאקיל אוניל, ובשיטתיות הוציא להם את החשק לשחק. "הוא השחקן היחיד שראיתי שמסוגל לשמור בחמש עמדות, ולא סתם לשמור, אלא לשתק", אמר עליו ג'ו דומארס, מחבריו השפויים יותר בדטרויט. הדמיון מסוגל לייצר תסריט בו לברון מקבל כדור בפוסט ורודמן נדבק לו לנקבוביות, עם האגרסיביות המפורסמת ועבודת הרגליים המצוינת. אחרי שהוא מוציא את עבירת התוקף – וזה רק עניין של זמן עד שהוא יוציא – הוא מוחא לעצמו כפיים בהפגנתיות. כי בניגוד למה שטוען ששון מ"צ'ארלי וחצי", זה מה שרוצה התולעת.


בובי ג'ונס
שנות פעילות: 1986-1974
המלצות: 8 פעמים בחמישיית ההגנה הראשונה, פעם אחת בחמישייה השנייה, פעמיים בחמישיית ההגנה הראשונה ב-ABA.

"המרדף", האקט במסגרתו לברון דוהר להגנה אחרי שחקן התקפה מלא חשש (מוצדק) וחוסם את דרכו להיי-לייטס של המשחק, לא רשום כפטנט של המלך. בדומה למייקל קופר, בובי ג'ונס היה שם קודם. "הוא רץ כמו צבי, מקפץ כמו איילה, משחק עם הראש והלב בכל לילה ואז יורד מהפארקט כאילו כלום לא קרה", סיכם דוקטור ג'יי, חברו של ג'ונס בפילדלפיה, את פועלו של האיש.

בניגוד לברוס בואנים של העולם, ג'ונס – מהשומרים הטובים בתולדות המשחק – לא אהב להיעזר בטריקים מלוכלכים. הוא היה נוצרי אדוק, וכראוי לכזה, האמין בשמירה נקייה, בלי תפיסות בגופייה או מרפקים שחומקים מעיני אנשי המשרוקית. "ביום בו אצטרך להחזיק מישהו כדי לעמוד בקצב בהגנה, אפרוש", הצהיר מי שדיבר עם שופטים רק כשהיה חייב להודות שהוא זה שביצע את העבירה ולא חברו לקבוצה. עם 2.06 מטר, יכולת אתלטית נדירה (ודאי עבור שחקן לבן) ואפס אגו, הוא היה החבר לקבוצה שכולם רצו אצלם. לראות מישהו עושה את "המרדף" ללברון? זה לבדו שווה מחיר כרטיס.


סקוטי פיפן
שנות פעילות: 2004-1987
המלצות: 8 פעמים בחמישיית ההגנה הראשונה, פעמיים בחמישייה השנייה.

פיפן שיחק 23 משחקים בשיקגו בעונת הרוקי של לברון, אבל אף אחד מהם לא היה מול קליוולנד. גם אם היו נפגשים, סביר להניח שזה כבר ממש לא היה זה. פיפן בן ה-38 הוא לא האיש שהיה יכול להקשות את החיים על לברון, אבל פיפן בשיאו דווקא כן. מוטת ידיים באורך 188 ס"מ, שמחוברת לגוף גמיש עם קואורדינציה יוצאת דופן, תקשה את החיים על כל אחד.

יש שחקנים שיש להם חוש בהגנה, והיה את פיפן. הוא היה הורג גבוהים ממנו בלחץ על הכדרור, וזריז מספיק לרדוף אחרי נמוכים ממנו, שלא היו רואים כלום מלבדו (מארק ג'קסון, ג'ון סטוקטון). לברון אולי חזק ממנו, אבל האורך של פיפן ועבודת הרגליים היו נותנים יופי של מאצ'-אפ. מפגש כזה לא היה מסתיים בשום אופן בחיסול ממוקד כמו הלינץ' שעשה פיפן עם ג'ורדן לטוני קוקוץ' בברצלונה, אבל לברון היה צריך לעבוד קשה בשביל כל נקודה. וזה כבר משהו.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם


אנתוני מייסון
שנות פעילות: 2003-1989
המלצות: פעם אחת בחמישיית ההגנה השנייה.

הפתעה. האיש עם הכי פחות תעודות פורמליות להגנה שלו היה מפנה כאן את מקומו למייקל קופר אם היה מדובר בלברון של לפני שלוש שנים, שהיה משחק בעיקר בחוץ. אבל לברון הנוכחי נהנה להתעלל בפוסט – עובדה שסללה את דרכו של מייסון פנימה. הפועל השחור של פט ריילי בגרסת הניקס שהשניאה את המשחק על אוהביו (למעשה, כולם היו פועלים שחורים חוץ מיואינג) הוא אולי לא השם הראשון שעולה לראש כשמחפשים מאצ'-אפ ראוי ללברון, אבל כשחושבים על זה, יש לו מה להציע.

אם לברון בנוי כמו משאית, מייסון בשיאו היה גרסת הכדורסל למר עולם; כתפיים של שחקן פוטבול עם כריות כתפיים, שרירים של שוורצנגר (ברוח התקופה) וגישה של רוטוויילר רעב. אף אחד לא אהב לשחק מול הניקס, ואף אחד לא אהב את כלב התקיפה הזה עוגב עליו בזמן שהוא מתקיף. או בכל זמן אחר.


מייקל ג'ורדן
שנות פעילות: 1993-1984; 1998-1995; 2003-2001
המלצות: שחקן ההגנה של העונה (1988), 9 פעמים בחמישיית ההגנה הראשונה.

כן, לברון היה נהנה מיתרון של 5 ס"מ ולפחות 13 ק"ג. נכון, עם כל הכבוד למעלותיו של הוד מעלתו, לברון היה מנצח בנוק-אאוט בדו-קרב הפיסי ביניהם. אבל הנה מגיע האבל: עבור ג'ורדן, המשחק האמיתי היה המשחק בתוך המשחק. יתרון גובה? יתרון כוח? הכל טוב ונחמד. אך האיש שאמר פעם כי "כשאני שומר על מישהו אני רוצה לשבור אותו מנטלית" – והתכוון לכך – הוא לא מישהו שאתה מעוניין שייקח אותך כפרויקט אישי.

ג'ורדן, שהיה נדלק ממבט של השחקן ה-12 בספסל היריבה שלא בא לא טוב, לא היה מפסיק לתקוף ולהציק עד שלאיש עליו שמר היה יוצא החשק לשחק. הוא היה מתערב עם פיפן לפני המשחק מי משניהם ישיג יותר נקודות מחטיפות שהופכות לדאנק בצד השני ויוצא לטרף. לברון הוא לא טרף קל, אבל הוא גם לא נתקל בטורף תחרותי – במקרה הזה מלה מכובסת למטורף – כמו מייקל ג'ורדן. בטח כשהוא לוקח משהו באופן אישי, ומאצ'-אפ מול לברון ג'יימס הוא בדיוק כזה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ