כך עצבנה ESPN את קובי בראיינט

מלבד המשמעות של מיקום הממבה במקום ה-25 בלבד בדרוג 500 השחקנים הטובים ב-NBA, לפניכם מסקנות נוספות מפרויקט הענק

אלעד זאבי
אלעד זאבי

הזמן אינו סלחן
הגעת לגיל מצוות, רק הפוך (31, פלוס-מינוס)? לא נתת עונה גדולה ואינך טים דאנקן? ובכן, יש סיכוי טוב שדרוג 500 השחקנים הטובים ב-NBA של ESPN בעט בך 100+ מקומות למטה. שמות כמו ריצ'ארד ג'פרסון, ריפ המילטון, סטיבן ג'קסון וליאנדרו ברבוסה, שנעו לא מזמן על הקו שבין שחקני מפתח לאולסטארים, נדחקו למחוזות ה-300 ודרומה. ג'ון סלמונס בן ה-33 נתן עונה רק קצת פחות טובה מממוצעי הקריירה שלו וצנח 26 מקומות בדרוג. סטיב בלייק, גם הוא בן 33, נתן עונה טובה יותר מממוצעי הקריירה שלו וצנח 14 מקומות, וכך גם לוק רידנור בן ה-32, שהעמיד מספרים טובים למדי במינסוטה - ודאי ביחס לשאר עונותיו. ESPN הגדילו לעשות עם קרלוס דלפינו, שאחרי אחת מעונותיו הטובות בקריירה - ועוד כשחקן מפתח ביוסטון, קבוצה שהגיעה לפלייאוף - ירד חמישה מקומות. לעומת זאת, כלפי הצעירים גילה הדרוג הרבה יותר סלחנות. אולי כי...

פוטנציאל זה אחלה
שחקנים צעירים, כמתבקש מדרוג שמתיימר לחזות את העונה הקרובה, קיבלו הרבה יותר קרדיט מהקולגות המבוגרים. אוסטין ריברס - שנתן עונת רוקי מזוויעה למדי בכל קנה מידה - דווקא טיפס מספר מקומות. כך גם ג'רמי לאמב, ששיחק רק 23 משחקים כרוקי באוקלהומה, ומייקל קיד-גילכריסט, שאיכזב בשארלוט. גם טרנס רוס, שראה את אלן אנדרסון משחק לפניו בטורונטו, קיבל חץ ירוק. כלומר, הקפיצות הללו בדרוג אינן משקפות מציאות נתונה, אלא מבוססות על אמונה בפירעון עתידי. רצון לומר "אמרנו לכם" רגע לפני שנת ההשתדרגות שאמורה להגיע.

ריברס. נתן עונת רוקי מזוויעה למדי בכל קנה מידה וטיפס כמה מקומותצילום: רויטרס

נפלאות הן דרכי הדרוג
בגיל 33 נתן לוק וולטון עונה של 3.4 נקודות ב-39% מהשדה, 3.3 אסיסטים ו-2.9 ריבאונדים במדי קליוולנד, קבוצה שניצחה 24 פעמים מתוך 82 משחקים. איכשהו, האיש קפץ שלושה מקומות למעלה (מ-431 ל-428). מה זה אומר? בטח לא שוולטון השתפר. כנראה שהשחקנים הגרועים שנמצאים כרגע בליגה רעים יותר ממקביליהם בעונה שעברה. אבל התזה הזו לא עמדה במבחן עם שחקנים אחרים באזור הזה. דמיאן ווילקינס הכפיל את ממוצעיו מעונת 2011/12 כמעט באותו מספר דקות ועדיין הידרדר ממקום 449 ל-442. כנראה שלוולטון זכרו חסדי נעורים. או אבות.

יש באגים בשיטה
למרות הרצון למדוד אותם ביחס לאחרים, שחקנים נמדדים גם ביחס לעצמם. לכאורה, פאנל כל כך רחב של בוחרים אמור לנטרל במידה מסוימת שיקולים אישיים, אבל יש מקרים שרוב הבוחרים התקשו לעשות זאת. מייקל ביסלי, למשל, פרט כנראה על יותר מדי מיתרים רגשיים שליליים. העונה האפאתית בפיניקס, חוסר היעילות, ההסתבכויות הבלתי נגמרות והעובדה שהסאנס מעדיפים לשלם לו מיליונים כדי שלא ישחק אצלם, גרמה לכך שנשפט פחות לפי יכולתו האמיתית ויותר לפי אוזלת ידו, יחסית למה שהוא מסוגל לתת (או יחסית למה שהפוטנציאל שלו רומז שהוא מסוגל לתת). כך מצא עצמו ביסלי מחליק מהמקום ה-158 בעונה שעברה ל-378, כששחקנים כג'ארד ג'פריס, אנדרס ביידרינש וג'רמי אוואנס עוקפים אותו. הוגן? לא ממש, אבל גם לבזבז כל כך הרבה מתנות מהטבע רק כדי לעשן עוד קצת מריחואנה זה לא הוגן כלפי שאר בני התמותה.

כך זה יכול להיראות, בלי המריחואנה:

הצטיינות בליגת הקיץ שווה קידום משמעותי
קלי אוליניק מבוסטון נתן הופעות יפות בליגת הקיץ באורלנדו ועקף בסיבוב שחקני NBA מוכחים ורוקיס בכירים ממנו בדרך למקום ה-202. יונאס ולנצ'יונאס, ה-MVP בלאס וגאס, זינק מהמקום ה-234 בעונה שעברה למקום ה-82. ג'ון הנסון ממילווקי (184) קפץ 111 מקומות. קודי זלר טרם שיחק משחק אחד בליגה וכבר דורג 166. בקיצור, שווה להשקיע ביולי.

פלייאוף שווה ניקוד כפול
העונה של נייט רובינסון בשיקגו לא היתה מזכה אותו בקפיצה של 132 מקומות (מקום 144) לולא מספר רגעים באמת גדולים בפלייאוף. כריס אנדרסן זינק בגיל 35 מהמקום ה-297 ל-155 בזכות מוהוק פעיל במיוחד במאי-יוני. כל החמישייה של אינדיאנה קיבלה שדרוג משמעותי למדי בדרוג. כך גם גולדן סטייט, למעט אנדרו בוגוט. המרוויח הגדול מהפלייאוף הבאמת ענק שלו הוא סטפן קארי, שהגיע עד המקום השישי.

כך הגיע קארי עד למקום השישי:

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

לא מאמינים בנסים בהקשר של שחקנים שנוטים להיפצע
הפאנל הבוחר אמר את דברו באופן ברור בעניין אמארה סטודמאייר (מ-43 ל-125), אנדרו ביינום (מ-13 ל-100), דנילו גלינארי (מ-54 ל-72), אריק גורדון (מ-38 ל-71), טייסון צ'נדלר (מ-23 ל-37), דירק נוביצקי (מ-11 ל-26), ראג'ון רונדו (מ-12 ל-27) ובוגוט (מ-45 ל-65): טובים ככל שתהיו, כנראה שלא תהיו טובים כפי שהייתם אמורים להיות.

החליטו להתגרות בממבה
קובי בראיינט צנח מהמקום השישי ל-25 וקיבל ביום בהיר אחד 24 סיבות נוספות לרצות להוכיח לעולם מאיזה חומרים חייזריים קורץ גיד האכילס שלו. אז נכון שהוא בן 35, משחק בקבוצה בינונית ומחלים מפציעה שהרסה קריירות של אחרים, אבל הוא עדיין קובי בראיינט. לדרג לפניו את כריס בוש וג'ואקים נואה זה כמו לתת לו סטרואידים חוקיים. "בדיחה", הגדיר זאת ג'מאל קרופורד, ושחקנים רבים הצטרפו למחאה. בראיינט עצמו כבר הספיק לשנות את התמונה בטוויטר למספרים 25 ו-12 (הדרוג שחוזים העונה ללייקרס). עוד קצת מוטיבציה לשחקן שמעולם לא נזקק לה.

ESPN הלכה נגד קובי, לא בטוח שזה רעיון טוב:

אז מה למדנו?
"שחקנים צריכים לדרג שחקנים.. כמו שעושים ב-NFL.. האנליסטים הללו מעולם לא שיחקו ברמות האלה! רק אומר את האמת" (קווין דוראנט מצייץ חומר למחשבה)

הטופ 10:
1. לברון ג'יימס (מיאמי היט). בעונה שעברה: 1
2. קווין דוראנט (אוקלהומה סיטי ת'אנדר). בעונה שעברה: 2
3. כריס פול (לוס אנג'לס קליפרס). בעונה שעברה: 4
4. ג'יימס הארדן (יוסטון רוקטס). בעונה שעברה: 26
5. ראסל ווסטברוק (אוקלהומה סיטי ת'אנדר). בעונה שעברה: 9
6. סטפן קארי (גולדן סטייט ווריירס). בעונה שעברה: 40
7. דוייט הווארד (יוסטון רוקטס). בעונה שעברה: 3
8. קיירי ארווינג (קליוולנד קאוולירס). בעונה שעברה: 22
9. דריק רוז (שיקגו בולס). בעונה שעברה: 5
10. מארק גאסול (ממפיס גריזליס). בעונה שעברה: 24

הישראלים:
288. עמרי כספי (יוסטון רוקטס). בעונה שעברה: 208
358. גל מקל (דאלאס מאבריקס). לא דורג בעונה שעברה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ