חדש ב-NBA: שלשות, והרבה

18 קבוצות בליגה לוקחות לפחות רבע מהזריקות מעבר לקשת. למרות הסטטיסטיקות החיוביות, יש מי שמתלונן על הפגיעה בטוהר המשחק

אלעד זאבי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלעד זאבי

למאמן פורטלנד, טרי סטוטס, נמאס לשמוע אנשים שתולים את הצלחת קבוצתו העונה בכך שהיא "בתקופה בה הכל נכנס", או לחילופין, כאלו שטוענים כי בפלייאוף היא לא תגיע רחוק אם תמשיך להתבסס על זריקות מבחוץ. "אנחנו לא זורקים הרבה שלשות, אלא כמות שהולמת את סוג הקבוצה שלנו", אמר לפני שבועיים בתגובה לביקורת מצד מבקר המדינה, צ'רלס בארקלי, "כשריק פיטינו אימן את הניקס בסוף שנות השמונים, הם זרקו 50% יותר משלוש בהשוואה לקבוצה הבאה. בעונה שעברה, מספר הזריקות הזה היה מביא אותם למקום ה־29 בליגה בזריקות למשחק. הכל יחסי. קבוצה צריכה לשחק על הנקודות החזקות שלה. לא אתנצל על כך שיש לי קלעים טובים".

לסטוטס באמת יש קלעים טובים - הבלייזרס משליכים 25.6 שלשות במשחק (מקום שלישי ב־NBA) וקולעים ב־40.3% (ראשונים בליגה) - אבל העניין הוא שיותר ויותר קבוצות לא מרגישות צורך להתנצל על השלשות שלהן. לפני ארבע שנים, רק שש קבוצות לקחו לפחות 25% מהזריקות שלהן מהטווח הזה. המספר עלה בהדרגה והגיע לתשע קבוצות בשנתיים האחרונות. העונה כבר מדובר בלא פחות מ־18 קבוצות. המשמעות היא שכבר לא מדובר במספר משוגעות לדבר, אלא בתופעה גורפת שמחושבת בדיוק של חמש ספרות אחרי הנקודה. וכמו כמעט כל דבר שקורה ב־NBA בשנים האחרונות, גם היא קשורה לחבל הטבור האנליטי.

בעונה שעברה הוא הפך לשיאן השלשות. סטפן קארי בפעולהצילום: אי–פי

"אין יותר שום צורך לקחת זריקות רחוקות מטווח של שתי נקודות", דקלם לאחרונה ראסל ווסטברוק את אחת המנטרות העיקריות שעלו מניתוח הסטטיסטיקות המתקדמות, האורים והתומים של רוב הקבוצות בליגה כיום. להגנתו, ווסטברוק גם מיישם בשטח. העונה הספיק לזרוק 110 שלשות - 4.4 למשחק ו־0.7 יותר מהעונה שעברה - לעומת 85 זריקות בלבד מטווח של מטר בתוך הקשת - מהאהובים עליו בעונותיו הראשונות בליגה. החישוב פשוט: אם שתי שלשות ב־33% שוות שלושה סלי שתיים ב־50%, כבר עדיף לך ללכת צעד אחורה ולהפגיז מאשר לקחת את אחת הזריקות הגרועות במשחק. מבחינת המאמנים, עדיף אפילו שקלעי שלוש ממוצע ומטה כווסטברוק - שמדייק העונה ב־31% - יעשה זאת.

עברו 34 שנים מאז נכנס ל־NBA קו השלוש, נדוניה מליגת ה־ABA הנכחדת. למג'יק ג'ונסון ולארי בירד, שנכנסו לליגה באותה שנה, אמנם היתה השפעה מיידית יותר, אבל זו של השלשות ממשיכה להתחזק מדי עונה. אם ב־1979/80 הן נחשבו קוריוז בקרב המאמנים והשחקנים - ממוצע הזריקות הקבוצתי מהטווח עמד על פחות משלוש למשחק - הרי בימים בהם רוב קבוצות הליגה לוקחות משם זריקה אחת מכל ארבע, המצב הפוך. אפילו תגובה כמו של מייק ד'אנתוני לכתבה בנושא ב"ניו יורק טיימס", שפורסמה ב־2009 ("אם אנחנו פנויים, ניקח את הזריקה"), כבר נשמעת מיושנת. הרי איש לא מסתמך יותר על "אם", אלא יוצר את המצב בכוונה תחילה - הכל חלק מתורת המשחקים של התנ"ך החדש.

"הסטטיסטיקות המתקדמות מאוד פופולריות ואתה צריך לקחת בחשבון את כל הדברים החכמים האלה", אמר ל"גרנטלנד" אוון טרנר מפילדלפיה, שתמיד חיבב יותר זריקות מחצי מרחק, "מעולם לא הייתי אוהד גדול של שלשות, אבל כולם אוהבים אותן, גם אוהדים. לעולם לא תשמע אוהד אומר משהו בסגנון 'מה, עוד שלשה? נו, באמת'".

בשנות השמונים זה לא היה קורה. יוסטון קולעת 23 שלשות במשחק:


אלא שלמרות ההוכחות הסטטיסטיות, עדיין יש טהרני כדורסל שאומרים משהו בסגנון הזה - גם אם באופן קצת יותר מנומק. "כיום קוראים כל הזמן שהסטטיסטיקה אומרת כי שלשה היא הזריקה הכי נכונה שיש, אבל זה רק אם יש מי שיקלע אותה מדי פעם", תקף דאג סמית' מה"טורונטו סטאר", והביא דוגמה שממחישה את דבריו ממשחקי הראפטורס בעונה שעברה. גם הפרשן ג'ף ואן גנדי טוען כי ממוצע הליגה, העומד העונה על כ־21 זריקות לקבוצה במשחק, גבוה מדי. "המספרים שאנשים מנתחים אולי נכונים, אבל על הדרך מתבטלים מספר היבטים אצל שחקנים. היופי בספורט הזה הוא הגיוון במשחק, וכרגע האנשים החכמים הבינו בדיוק אילו זריקות צריך לקחת בהתקפה ולעצור בהגנה. זה פוגע בגיוון של המשחק".

העלייה החדה בזריקות משלוש - רק בעונה שעברה קבעו הניקס שיא זריקות (2,371) וקליעות (891) מעבר לקשת, וסטפן קארי שיפר את שיא השלשות בעונה (272) - לא נעלמה מעיניהם של ראשי הליגה. אלא שבינתיים, הם מסתפקים בהתבוננות מסוקרנת מרחוק.

"אין ספק שחלה התקדמות עצומה בהיבט הזה", אמר באפריל הקומישינר דייויד סטרן במסגרת דיון בין הנהלת הליגה לבעלי הקבוצות. סטרן אמור לדעת; בעונתו הראשונה כקומישינר, 1984/85, הספיקו לדארל גריפית' מיוטה 92 שלשות כדי להוביל את הליגה בתחום. בעונה שעברה היה המספר הזה מקנה לו את המקום ה־66. "כרגע אין לנו דעה בעניין, הנושא פשוט עלה כאבחנה שנועדה לעדכן את הקבוצות לאן המשחק הולך", אמר סטרן, "הקבוצות כה מרוכזות בפן האנלטי ובזריקות התואמות לכך, וזה ממש מעניין. כל אחד מוזמן להתרשם מכך לטוב או לרע. כשהקבוצות חמות, יפה לראות את זה; כשלא, הן יכולות לסיים גם עם 3 מ־41".

הניקס קובעים שיא שלשות עונתי חדש:


המשפט האחרון מתקשר להשגה של בארקלי בנוגע לפורטלנד. הזמן בו הגנות מתהדקות, על שלשות ובכלל, הוא בדרך כלל סוף אפריל־תחילת מאי. אם בעונה שעברה קלעו הניקס 10.9 שלשות ב־38%, הרי בשני סיבובי הפלייאוף בהם נטלו חלק ירדו ל־8 שלשות ב־34%. האלופה האחרונה שגם הובילה את הליגה בזריקות לשלוש היתה יוסטון של 1993/94 ו־1994/95, אז זרקו הרוקטס 1,285 ו־1,757 בהתאמה (הקפיצה נבעה מקירוב קו השלוש, שהספיק להתרחק בחזרה). מצד שני, אולי ההיסטוריה נכתבת מחדש דווקא בימים אלה, בהם החשיבה האנליטית גורמת לכך שהמשחק משתנה - ובמקרה הזה, מתרחק.

"כשאתה שואל מאמנים מה עדיף - לקלוע 28% מהשלוש או 42% מחצי מרחק - הם יבחרו באפשרות השנייה", אמר בעונה שעברה אלכס ראקר, שאחראי על התחום האנליטי בטורונטו, "כמובן שזו טעות. אם לברון ג'יימס זורק שלשה בכל פוזשן של מיאמי, זו שיטת התקפה מצוינת".

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ