ההבדל הדק בין משחק למסיבה שלא נגמרת

למרות שערכו הספורטיבי שווה לבלון יח"צ מנופח, אולסטאר ה־NBA נותר האירוע המצליח מסוגו בספורט האמריקאי. איך זה קורה?

אלעד זאבי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלעד זאבי

חודש וחצי אחרי שעשה זאת בפעם הקודמת, חזר השבוע כריס פול לשחק כדורסל. כשנשאל מאמנו בקליפרס, דוק ריברס, אם אינו חושש מכך שהרכז שלו ישתתף במשחק ראווה למרות שרק עכשיו החלים מפציעה ארוכה בכתף, הוא אפילו לא הסתיר את החיוך. "אני שמח שהוא ישתתף באולסטאר", אמר ריברס, "זה האירוע המושלם בשבילו לחזור לעניינים, כי המאבק ההגנתי הוא כה אינטנסיבי. שחקנים מתייצבים לעבירות תוקף וצוללים לכדורים אבודים. ספרינטים תכופים מצד לצד יעשו לו רק טוב".

מעטים לוקחים את משחק האולסטאר עצמו ברצינות, והמשתתפים בו עושים זאת רק במידה שהעסק עדיין צמוד בחמש הדקות האחרונות. לעומת זאת, יש כאלו שעבורם מדובר באירוע השיא של העונה - אפילו יותר מסדרת הגמר. "בואו נהיה רציניים לרגע - כולם יודעים שכל העניין הזה הוא רק שלוחה של מחלקת השיווק של הליגה", הגדיר זאת שיין באטייה ממיאמי, שכמו כולם, כבר מכיר את הנוסחה: ביונסה + אלישיה קיז במחצית וג'סטין ביבר בשורה הראשונה = אולסטאר.

השורשים השיווקיים של האירוע מגיעים עד 1951. הבעלים של בוסטון סלטיקס, וולטר בראון, דחף לרעיון ואף הציע לכסות את הנזקים הכספיים במידה שייכשל, אבל הקומישינר הראשון של ה־NBA, מוריס פודולף, לא התלהב. חששו נבע מכך שאם אנשים לא יגיעו לראות את השחקנים הטובים בעולם, הנזק התדמיתי לליגה הצעירה יהיה בלתי הפיך. העובדה שממוצע הצופים בעונה הסדירה עמד על 3,500 והליגה נזקקה נואשות ליחסי ציבור שכנעה אותו ואת שאר הבעלים להמר - ולקחת את כל הקופה. 10,094 אנשים שילמו בין חמישה לעשרה דולר לכרטיס כדי לראות נבחרת המזרח מנצחת את המערב 111–94 בבוסטון.

קצת פחות דאנקים וכדרורים. כך נראה האולסטאר הראשון:


63 שנה אחר כך, אנשים מוכנים להיפרד מ־1,159 דולר כדי להיות חלק מאירוע ראווה שקברניטי הליגה הראשונים כלל לא רצו לקיים. מדובר בסכום הממוצע לכרטיס לאולסטאר הנוכחי בניו אורלינס, גבוה בעשרות אחוזים מאירוע מקביל בכל ספורט מקצועני אחר בארה"ב. מחיר הכרטיס הזול ביותר עומד על 413 דולר - סכום בו ניתן לקנות כרטיסים לאולסטאר הבייסבול, ההוקי, והכדורגל (MLS), ועדיין לקבל עודף. הנתונים הללו חריגים במיוחד על רקע העובדה שבארה"ב, פוטבול ובייסבול פופולריים בהרבה מהכדורסל. כיצד, אם כך, הפך אירוע הראווה של ה־NBA למקום בו צריך להיות?

התשובה מתחילה במלה "אירוע". כלל הברזל שהשריש דייויד סטרן במהלך 30 שנות כהונתו - לטוב ולרע - הוא שמעבר למשחק, מדובר בעסק בידורי לכל דבר. כבר שנים שהמנה העיקרית באולסטאר אינה המשחק עצמו, אלא עצם קיומן של פעילויות שונות ומסיבות מתגלגלות, שמתחילות ביום שישי ונגמרות ביום ראשון. ההתגייסות מוחלטת: ראשי הליגה, שחקנים, בעלים, ידוענים מזדמנים ואוהדים, כל אחד וחלקו במכונת היח"צ המשומנת. "אירוע שמשבית עיר שלמה", אמר הבעלים של דאלאס, מארק קיובן, שנהנה מכל רגע בזמן שאירח אותו בחצר האחורית שלו ב־2010, "כל אחד מוצא כאן פעילות שהוא יכול ליהנות ממנה. זה סוף שבוע המסיבות הגדול בהיסטוריה של ארה"ב".

דווייט הווארד ודוויין ווייד עם האוהדים בג'אם סשן, אולסטאר 2010:


קיובן נוטה להגזמות - למרות שבמקרה הספציפי הזה נקבע שיא עולמי למשחק כדורסל, כש־108,713 איש הגיעו למשחק בקאובויס סטדיום - אבל ההתייחסות לאולסטאר כחג לכל דבר באמצע העונה עושה את ההבדל. ב"פרו־בול" של הפוטבול, למשל, חלק מהמשתתפים מתייחסים אליו כמעמסה. במשחק שמבוסס על אלימות, איש לא רוצה לחטוף במשחק ראווה, וכך נוצרים מצבים אבסורדיים. גם העובדה שכוכבים גדולים לא משתתפים בו, רגע לפני הסופרבול, לא תורמת. לפני שנתיים הודה הקומישינר רוג'ר גודל כי "אם לא נצליח לשפר את המשחק, יכול להיות שלא צריך לקיים אותו". בינתיים, גם שיטת הקפטנים שבוחרים את השחקנים בדראפט לא ממש מעוררת את האירוע.

בבייסבול מצאו דרך לעשות זאת ב־2003, כשנקבע כי האזור שינצח במשחק האולסטאר יעניק לאלופה שלו את יתרון הביתיות בוורלד סיריס. אלא שגם המשמעות החדשה שהוענקה לאירוע לא מבטלת את העובדה שהאפשרות לתת שואו לקהל במשחק ראווה בבייסבול נותרה מוגבלת. האירועים הנלווים - ההום־ראן דרבי, משחק הפיוצ'רס ומשחק שמציג אגדות וידוענים - מזכירים את אלו מהכדורסל, אבל עדיין מצטלמים פחות טוב מתחרות הטבעות הגונה או מיוסיין בולט נותן ספרינט בדרך לדאנק. "אני רוצה להטביע עוד קצת, כנראה שאחזור לכאן", סיכם את החוויה.

יוסיין בולט במיטבו גם על הפארקט:


יש כאלו שמשוכנעים כי היא מיותרת. דן אלכסנדר מ"פורבס" הציג נתונים לפיהם הרייטינג של משחקי האולסטאר בכל הליגות המקצועניות יורד מדי שנה, והציע לנטוש את העניין - בעיקר משיקולי חוסר עניין. "ההצגות הללו כבר לא מעניינות את האוהדים", טען, "הליגות ירוויחו יותר אם יקיימו אירועים במסגרת העונה במקומות יוצאי דופן, משהו שבשנים האחרונות הוכח כמוצלח - הווינטר קלאסיק בהוקי קרח או משחקי כדורסל על ספינות. האירועים הללו ימשכו יותר עניין ורייטינג. אפשר גם לשמור על אירוע כמו תחרות ההטבעות, להביא את השחקנים הטובים ביותר ולשלב את זה. דמיינו תחרות הטבעות בין בלייק גריפין ללברון ג'יימס, ואחריה משחק של אוקלהומה נגד סן אנטוניו על נושאת מטוסים. מי לא יצפה בזה?".

ההיסטוריה של האולסטאר סיפקה לא מעט רגעים ששווים צפייה - לארי בירד מניף את האצבע בתחרות השלשות ומייקל ג'ורדן מטביע מהקו בתחרות ההטבעות של 88', ההצגה של מג'יק ג'ונסון ב־92', הקאמבק של המזרח ב־01' - אבל גם היתה רוויה באירועים שאיש לא זכר דקה לאחר שהסתיימו. מצד שני, אפילו מי שרואה באולסטאר ה־NBA אירוע רווי בעיות או בלון יח"צ שמנופח מעבר לכל פרופורציה - והוא כמעט לחלוטין כזה - חייב לתת קרדיט על איכות ההליום. אם כבר שואו אמריקאי נדוש, שורץ ספונסרים וחור שחור של מרצ'נדייז (הלהיט התורן: חולצות השרוולים, שכבר זכו לבוז קולקטיבי בטוויטר), אז לפחות שיהיה במיטבו.

"האולסטאר לא מציג את המשחק בשיאו, אבל הוא חושף צד זוהר שלו ומציג לעתים את האתלטיות הטהורה של השחקנים הטובים בעולם", סיכם ג'ק פרידמן מ"אסוסייט ספורטס", "רוב הסיכויים שלא תשבו מרותקים לרוב הדברים שמתרחשים בסוף השבוע הזה, אבל בהחלט שווה להציץ מדי פעם. כנראה שתבודרו".

מהלכי אולסטאר ששווים הצצה:

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ