בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פלייאוף ה-NBA

שחקני הקליפרס פתחו במחאה שקטה, וסיימו בתבוסה

אחרי שהשאירו את החולצה עם סמל הקבוצה על עיגול החצי לפני המשחק, כמחאה על דבריו הגזעניים של הבעלים, הקליפרס הפסידו לגולדן סטייט, שהשוותה את הסדרה ל-2-2. שיקגו בפיגור 3-1 מול וושינגטון, טורונטו ניצחה בברוקלין. פורטלנד גברה על יוסטון בהארכה נוספת ועלתה ל-1-3

תגובות

הסדרה בין הקליפרס לגולדן סטייט היא ממילא אחת המרתקות בסיבוב הראשון של הפלייאוף, אבל האירועים שקדמו למשחק הרביעי רק ריכזו בה עוד יותר את תשומת הלב הקולקטיבית. כולם רצו לראות כיצד יגיבו שחקני הקליפרס על ההערות הגזעניות שהשמיע בעלי הקבוצה, דונלד סטרלינג. את המחאה השקטה שלהם ביצעו השחקנים כבר בחימום, כשפשטו את חולצות החימום שלהם, עליהן התנוסס לוגו המועדון, וזרקו אותן על עיגול החצי. הבעיה היא שגם במשחק עצמו, הקליפרס נראו כמו כל דבר פרט לקבוצה שמרוכזת בכדורסל. "מצב מצער", הגדיר הקומישינר אדם סילבר את ההשפעה המנטלית שיש לפרשה על קבוצה שרואה עצמה כמתמודדת לגיטימית על האליפות. וכנראה שהוא צודק.

גולדן סטייט – קליפרס 97-118 (2-2)
אם החימום היה שייך לשחקני הקליפרס, הרבע הראשון היה כולו של שחקני הווריירס. סטפן קארי צלף שלשה אחרי שלשה, והוביל את גולדן סטייט ליתרון 24-39 בתום 12 דקות. "בשום אופן לא נשתמש בזה כתירוץ", ענה דוק ריברס כשנשאל בתום הרבע הראשון עד כמה השפיעה פרשת סטרלינג על הקבוצה, שמאותו רגע ניסתה לפלס את דרכה בחזרה למשחק. זה לא ממש עבד לה; הקליפרס לא הצליחו לנצח גם בשני הרבעים הבאים, ולמרות שירדו לרגע מפיגור דו ספרתי בתחילת הרבע האחרון, גולדן סטייט דאגה שההפרש יקפוץ בחזרה.

סטפן קארי הוביל את המנצחים עם 33 נקודות (7 מ-14 לשלוש), 7 ריבאונדים ו-7 אסיסטים, ואנדרה איגודלה הוסיף 22 ושתי שלשות משלו – בערב קבוצתי של 14 מ-30 מעבר לקשת. הקליפרס, שאיבדו 19 כדורים, קיבלו 26 מג'מאל קרופורד ו-21 מבלייק גריפין. "מצער שההערות שהשמיע סטרלינג גנבו את הפוקוס ממה שהתרחש על הפארקט", סיכם קארי, "מן הסתם זה השפיע יותר על שחקני הקליפרס מאשר עלינו וכל הכבוד להם על ההתנהלות. אבל צריך לזכור שמה שחשוב זה המשחק עצמו, ואני מקווה שכולם יחזרו להתעסק בו".

סטפן קארי חוגג על הקליפרס:


וושינגטון – שיקגו 89-98 (1-3)
במשחק השלישי היה לבולס את מייק דאנליבי ביום בו היה יכול לזרוק גם מחניית האולם ולקלוע. אתמול, כשדאנליבי מסיים עם שש נקודות בלבד ואפס שלשות, היה זה טאג' גיבסון שהתעלה עם 32 נקודות מהספסל, אבל לוויזארדס היו יותר כלים – שפעלו ללא רבב במשך שלושה רבעים. טרבור אריזה קלע 30 נקודות, בראדלי ביל 18, מרצ'ין גורטאט 17 וג'ון וול 15 (ו-10 אסיסטים), ולרבע האחרון עלתה וושינגטון ביתרון 20 נקודות. שיקגו, שאיבדה 16 כדורים – וכפתה על יריבתה 6 איבודים בלבד, הכי מעט העונה - עוד הצליחה לחתוך את ההפרש לשמונה נקודות, אבל הוויזארדס התעשתו בזמן. כעת הם רחוקים ניצחון אחד מהעפלה לחצי גמר המזרח.

ברוקלין – טורונטו 87-79 (2-2)
סביר להניח שבעלי הנטס, מיקאיל פרוחורוב, לא הבין מה קורה ברבע האחרון. בן אדם בונה קבוצה בשווי 180 מיליון דולר, עם סוללת כוכבים בעלי ניסיון מצטבר של עשרות עונות בפלייאוף, ועדיין לא נמצא מי שיקלע עבורה סל בשש הדקות האחרונות. ברוקלין סיימה את 12 הדקות האחרונות של המשחק הרביעי עם 12 נקודות ב-3 מ-17 מהשדה – הישג להגנת הראפטורס, אבל גם תעודת עניות להתקפה שאמורה להחזיק בכלי נשק שיבלטו במיוחד בדקות הללו. "אתה מגיע לסיטואציה של פלייאוף, ושחקן אחד-שניים-שלושה רוצים לעשות את זה לבד במקום להריץ את ההתקפה", אמר פול פירס (22 נקודות), "קצת נשאבנו לזה". מהצד השני, הראפטורס – שאיבדו לפני כן יתרון 17 נקודות – עשו בדיוק מה שצריך בדקות האחרונות. "זו היתה תצוגה של אומץ", סיכם דוויין קייסי את הערב של דמאר דרוזן (24 נקודות), קייל לאורי (22) ואמיר ג'ונסון (17), שעזרו לטורונטו להשיג ניצחון חוץ ראשון בפלייאוף מזה 13 שנה. חשוב מכך, הם החזירו לעצמם את הביתיות.

כוח לאורי ודרוזן מנצח את המשחק הרביעי:


פורטלנד – יוסטון 120-123 (בהארכה, 1-3)
לפחות על פי ארבעת המשחקים הראשונים, ששלושה מהם הלכו להארכה – ועזרו לקבוע שיא פלייאוף עם שבע הארכות עד כה בסיבוב הראשון – לסדרה הזו יש טענה לגיטימית להיות האיכותית ביותר ששוחקה בסיבוב הפתיחה. כמו במשחקים הקודמים, גם הפעם התרחשו כל כך הרבה מהלכים גדולים ומהפכים הזויים, עד שקשה לבחור את אלו שהכריעו: החטיפה של מו וויליאמס מג'רמי לין בשניות הסיום של הרבע האחרון, שהסתיימה בשלשה שלו? החדירה של ג'יימס הארדן שמצאה את דווייט הווארד לדאנק שלוש שניות לסיום, ששלח את המשחק להארכה? ומה עם שלוש קליעות העונשין של הרוקי טרוי דניאלס, גיבור המשחק הקודם, שעמד על הקו לראשונה בקריירה המקצוענית שלו ודייק בכולן לקראת סיום ההארכה?

וכנראה שאם צריך לבחור מהלך אחד, אפשר ללכת עם האחרון: הרוקטס בפיגור שלוש נקודות ושמונה שניות, ללא פסק זמן, שמים את הכדור בידיים של פטריק בברלי – רק כדי לראות את ווסלי מת'יוס חוטף לו בתזמון מושלם וסוגר עוד קרב ענק בין הקבוצות הללו. אפשר לזרוק מספרי נקודות לאוויר – 29 לאלדריג', 25 לבאטום, 23 ללילארד ו-21 למת'יוס, לעומת 28 להארדן, 26 לפארסונס, 25 ו-14 ריבאונדים להווארד – אבל סטטיסטיקות לא יכולות לספר את התפניות החדות בעלילה שמספקת הסדרה הזו. "אין ספק שעכשיו זה מתחיל להיות כיף", סיכם אלדריג', אבל הוא טועה. הכיף התחיל מזמן.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#