לברון ג'יימס חוזר לקליבלנד

השחקן הטוב ב-NBA חוזר לקבוצה בה החל את הקריירה ואותה עזב בקול תרועה רמה, אחרי ארבע עונות ושתי אליפויות במיאמי. "אני בא הביתה", אמר מי שבקרוב יקבל הוראות מדייויד בלאט

אלעד זאבי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלעד זאבי

הביקור הראשון של לברון ג'יימס בקליוולנד במדי מיאמי היה אירוע שאנשים באוהיו התכוננו אליו כמו אל מבצע צבאי. מעבר לפירוטכניקה הקבועה – אווירת גיהינום בהצגת השחקנים, בוז בכל פעם שהכדור אצלו, הקנטות קולניות מהשורות הראשונות – היתה גם תוכנית אמנותית שתוזמנה על פי אירועים במשחק. זריקת עונשין שלו, למשל, זכתה לצחוק מתגלגל. גם הוצאת חוץ. עד כדי כך היו הרגשות עזים, ביטוי לשנאה יוקדת כלפי בן העיר שנטש ביולי 2010 בצורה המכוערת ביותר שיש, אחרי שבע שנים בהן לא הצליח להוביל את הקאבס לארץ המובטחת.

קריירות של ספורטאים גדולים הן כמו גלגל ענק. יהיו נגיעות בשמים, כמו גם רגעים בהם הקרקע תיראה קרובה מדי. לברון היה שם, ולא מעט; אהבו אותו, שנאו אותו, ניתחו אותו, פירקו אותו והרכיבו מחדש. מעגל הרגשות עם המקום אותו הוא מחשיב ביתו ייסגר באופן סופי רק בעוד קצת פחות מארבעה חודשים, במשחק הביתי הראשון של קליבלנד, אבל שלשום כבר נסגר מעגל קטן יותר כשתקווה הפכה למציאות בשווי 88 מיליון דולר לארבע שנים.

רק לפני חודש, תסריט בו לברון נוטש את מיאמי על מנת להתאחד עם קבוצתו הקודמת נראה בלתי סביר עד מופרך. אבל כשהגיע הרגע בו נימק את החלטתו בחיבור שפורסם ב"ספורטס אילוסטרייטד", פתאום זה אפילו נשמע על גבול ההגיוני. "לפני שלמישהו היה אכפת היכן אשחק כדורסל, הייתי ילד מנורת'איסט אוהיו", כתב, "זה המקום בו הלכתי, רצתי, בכיתי ודיממתי. אנשים צפו בי גדל, ולעתים הרגשתי כאילו אני בנם. אני רוצה להעניק להם תקווה אם אני יכול, לתת להם השראה. יחסיי עם המקום הזה גדולים מכדורסל. לא הבנתי לפני ארבע שנים. אני מבין זאת עכשיו".

בהמשך התייחס לתקופתו במיאמי כארבע שנות הקולג' שמעולם לא היו לו, רצונו לגדל את ילדיו במקום בו גדל, ההתגברות על משקעים שהותירו שריפת גופיותיו ("גם אני עשיתי טעויות, מי אני שאנטור טינה?") והכרה בגודל המשימה בה בחר. "איני מבטיח אליפות כי אני יודע כמה קשה זה לספק את הסחורה. אנחנו נכנסים לתהליך וצריכים סבלנות. אבל אני מתרגש מלהוביל קבוצת שחקנים למקום אליו לא ידעו שהם מסוגלים ללכת. אני מוכן לקבל עלי את האתגר. אני חוזר הביתה".

סוכנויות ההימורים בלאס וגאס לא היו זקוקות ליותר מכך כדי למקם כרגע את קליבלנד כמועמדת הבכירה לזכות באליפות יחד עם סן אנטוניו. לאוהדי הקאבס, אגב, הספיקו השעות שאחרי ההודעה כדי לקנות את כל המינויים. דן גילברט, בעלי הקאבס ומי שפרסם מכתב שעקץ את לברון בכל דרך אפשרית אחרי "ההחלטה" לפני ארבע שנים, נשמע מן הסתם קצת אחרת אחרי "ההחלטה 2". "ברוך הבא הביתה, קינג ג'יימס", צייץ בטוויטר, "אני נרגש עבור האוהדים והאנשים בקליבלנד. אין אנשים שמגיע להם ווינר יותר מהם".

יש עוד אנשים שכנראה שואלים למה מגיע להם כל הטוב הזה. או שלא. כשדייויד בלאט מונה למאמן קליבלנד לפני מספר שבועות, הוא קיבל לידיו קבוצה שנמצאת בתהליך בנייה בואכה פלייאוף. כעת, במקביל לניהול קבוצת כדורסל, הוא גם אמון על ניהול הקרקס התקשורתי המפואר בליגה, שעוד אולי עלול לכלול גם את קווין לאב. מד הלחץ יעלה בהתאם לציפיות, ואין ספק שזה החלק הפחות נעים שיגיע עם החבילה שכוללת את השחקן הטוב בעולם.

"התרגשות ואושר גדול", ענה בלאט, שרשם ניצחון בכורה 68-70 על מילווקי בליגת הקיץ בלאס וגאס, לשאלה איך הוא מרגיש לאור ההתפתחויות. השאלה כיצד יתאים לברון לשיטת המשחק שלו רק הרחיבה את חיוכו: "אני חושב שניתן לומר בבטחה שהגבולות של השיטה התרחבו לאין שיעור, בהתחשב בכך שהוא כנראה השחקן המגוון ביותר בעולם. הוא יעזור לנו לקבוע באיזו שיטה לשחק".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ