עבור האוהדים זה היה המשחק הכי טוב העונה, עבור הווריירס - עוד כמה סנטימטרים לבור הפסיכולוגי

בגולדן סטייט יכולים לדבר על מתנה שהעניקו לקאבס לחג או להתלונן על השיפוט - אבל את המשחק הזה הכריעו הגנת קליבלנד, הספסלים וקיירי אירווינג אחד ומיוחד. אולי זה רק משחק ליגה שהשפעתו זעומה, אבל בגולדן סטייט יצפו בו שוב ושוב

אלעד זאבי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שחקני קליבלנד וגולדן סטייט צופים בקיירי אירווינג שעולה לסל
לילה של כוכבים. עוד לחיצה של אצבע מעוטרת בטבעת על היבלת בזיכרון של הווריורסצילום: Brian Spurlock/רויטרס
אלעד זאבי

"אנחנו כועסים", אמר קליי תומפסון בסיום המשחק השמיני של גמר 2016, ושכח להוסיף את המלים "על עצמנו" לפני שהמשיך: "הענקנו להם מתנה". תומפסון, כמו רוב חבריו, נשמע משוכנע שרוח החג שרתה על קבוצתו קצת יותר מדי ברבע האחרון בקליבלנד, במהלכו כבר הובילו ב-14 הפרש. האמת היא אחת - הקאבס ניצחו 108-109 - אבל הדרכים אליה עשויות להשתנות מאדם לאדם.

קיירי אירווינג, למשל, יכול לספר לעצמו שגזל במו ידיו את המתנה מידיהם של הווריירס 3.4 שניות לסיום, ולשווק את גרסתו ברבים בלי בעיה. הרי את הסימוכין, 14 נקודות ברבע האחרון וסל ניצחון קשה מעל ידו המושטת של תומפסון, שחקני הווריירס ישחזרו בראשם לפחות עד המפגש הבא מול הקאבס, בעוד שלושה שבועות.

מאחר שהשפעתו על המאזן זעומה – 1.2% מכלל המשחקים בעונה הרגילה – אפקט של יכול להתבטא רק בראש, או בגרורות שישאיר בביטחון העצמי. למשל, בזה של סטפן קרי, שסיים עוד משחק חלש מול הקאבס (15 נקודות, 2 מ-7 לשלוש) וראה איך הכדור האחרון הולך דווקא לקווין דוראנט. במקביל, ה-MVP המכהן גם שמע לראשונה מזה הרבה זמן דברי ביקורת מצד מאמנו. "איני מודאג מכך שהוא מחטיא זריקות, אני מודאג יותר מקבלת החלטות", אמר סטיב קר, שראה את שחקניו מאבדים 20 כדורים, "אני חושב שסטף מסוגל לשחק חכם יותר ולקבל החלטות טובות יותר".

רוב הזמן כיף להיות גולדן סטייט, עם המתפרצות, המסירות מאחורי הגב, השלשות מהחצי ומש"ק המוראל דריימונד גרין. העניין הוא שברוב הימים הווריירס לא פוגשים בקליבלנד, שמאז יוני האחרון לוחצת להם על כל יבלת בזיכרון בעזרת אצבע מעוטרת בטבעת. זה לא שתומפסון טועה לגמרי; גולדן סטייט היתה יכולה לנצח חרף הקאמבק של האלופה, אבל מעדה בשתי ההתקפות האחרונות. בראשונה לא הצליחה להגיע לזריקה ובשנייה מעד קווין דוראנט באופן מילולי, אחרי שרגלו של ריצ'רד ג'פרסון נדבקה לשלו. "ניסיתי לעשות מהלך ונפלתי, אבל לא נפלתי בכוחות עצמי", אמר לאחר מכן. ג'פרסון, מצדו, שלח את דוראנט לרשום את התנגדותו בפרוטוקול "אכלו לי, שתו לי" של הענף לדורותיו. "כולנו משוכנעים שעושים עלינו עבירה בכל מהלך", הסביר, "זו הסיבה שהתפקיד של השופטים כל כך קשה".

כך או כך, השופטים לא היו אלה שהכריעו את המשחק הטוב ביותר של העונה עד כה. "שחקנים ברמה גבוהה ביצעו מהלכים ברמה גבוהה", סיכם זאת אירווינג, שהופך את אומנות הביצוע לעניין שבשגרה. ברבע האחרון עשה עם הגנת הווריירס מה שבדרך כלל עושה ההתקפה שלהם לאחרים; ברצותו הגיע לטבעת, סיים בעצמו או שנתן לג'פרסון ולברון לבחון מקרוב את עמידותה. שליטתו במשחק - שהסתכמה גם ב-10 אסיסטים ו-7 חטיפות לצד 25 נקודות - היתה כה מוחלטת בדקות האחרונות, שלאיש באולם בכלל לא היה ספק מי ייקח את הזריקה המכריעה. וזה כולל את לברון, שמתחיל להפוך ליעקב בוזגלו של אוהיו בכל פעם שהוא נדרש לדבר על אירווינג. "הילד מיוחד", חזר אתמול על מנטרה ששינן במהלך סדרת הגמר, "שום דבר ממה שהוא עושה כבר לא אמור להפתיע מישהו".

העובדה ששתי הקבוצות כבר אינן מסוגלות להפתיע זו את זו רק הגבירה את הניסיונות לשיבוש הדדי של התוכניות המוכרות. קליבלנד שוב נצמדה לקלעים וקיזזה מהממוצעים של גולדן סטייט 6 אסיסטים וכמעט שלוש שלשות (9 לעומת 11.8). בכך הגדילה משמעותית את סיכוייה לנצח; הווריירס הפסידו רק פעם אחת העונה כשקלעו עשר שלשות ומעלה. הניצול הבולט ביותר של מגבלות הסמול-בול של היריבה – 18 ריבאונדים בהתקפה – כבר השכיח לגמרי את העובדה שהקאבס בעצמם דייקו בפחות מ-40% מהשדה. "כשאתה קולע 39% מהשדה מול קבוצה כזו, אינך אמור לנצח את המשחק", סיכם טיירון לו, "פשוט המשכנו להילחם, לחצוב בסלע. לא נכנענו לרגע".

מאמן קליבלנד לא חצב עמוק מדי ברוטציה. הוא העלה שלושה שחקנים בלבד מהספסל, אבל קיבל תמורה מלאה מאלו שעלו ממנו. צ'נינג פריי תרם נקודות בשלבים המוקדמים, בעוד שג'פרסון ואימאן שמפארט – שכל אחד מהם פתח את המשחק עם 0 מ-7 מהשדה – תרמו מהלכי קלאץ' ברבע האחרון. כשסטיב קר הסתכל על הספסל שלו, הוא לא מצא אף תורם משמעותי – לרבות אנדרה איגודלה (במשחק חלש). צירופו של דוראנט נגס בחלק ניכר מהעומק של גולדן סטייט, עניין שניתן להסוות אותו בקלות מול המינסוטות של העולם. במשחק מהסוג הזה, בו גם לשחקן חמישייה כמו זאזה פאצ'וליה עדיין אין מקום, כל תרומה קטנה ממקור לא צפוי עשויה להכריע. לקר לא היה מאיפה להביא אותה.

האם הועמק עוד קצת הבור הפסיכולוגי שהחלה האלופה לחפור לסגניתה, אי שם במשחק החמישי של סדרת הגמר האחרונה? ייתכן. מה שבטוח זה שבקליבלנד - חרף חגיגות סטייל ניצחון פלייאוף בסיום - לא מתכוונים לדבר על זה יותר מדי. "זה רק 25 בדצמבר, בן אדם", ענה אירווינג כשנשאל על ההשפעות העתידיות של המשחק. גם בגולדן סטייט לא מתכוונים לדבר עליו יותר מדי, אבל אולי דווקא יופקו לקחים באמצעות העיניים. "אנחנו יודעים שאפשרנו לניצחון לחמוק מאתנו", סיכם קר, "אבל המשחק הזה נתן לנו יופי של קלטת לצפות בה בהמשך".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ