ספורט הארץ
שון ליווינגסטון (מימין). "נרגש, עצוב, בר מזל ואסיר תודה"
שון ליווינגסטון (מימין). "נרגש, עצוב, בר מזל ואסיר תודה"צילום: Tony Dejak/אי־פי
ספורט הארץ

"לא הייתי אמור להיות פה", כתב אתמול (שישי) שון ליווינגסטון בהודעת הפרישה שלו ברשתות החברתיות. במידה רבה, קשה לדבר על סוף הקריירה של ליווינגסטון ללא ההקשר שנוצר בתחילתה. אי אפשר להתייחס לשלוש אליפויות וחמישה גמרים רצופים ב-NBA בלי הפרספקטיבה שניתנה ב-2007 כשחווה פציעה מחרידה במדי לוס אנג'לס קליפרס. הרופאים חשבו על האפשרות לכרות לו את הרגל, אבל ליווינגסטון למד ללכת מחדש ובסיומו של תהליך שיקום ארוך גם חזר למגרשי הכדורסל.

במשך שנים הוא נדד מקבוצה לקבוצה - מהקליפרס למיאמי, מאוקלהומה סיטי לוושינגטון, משארלוט למילווקי ומקליבלנד לברוקלין. הכל היה הכנה לקראת התחנה התשיעית והאחרונה בקריירה, גולדן סטייט, אליה הצטרף ב-2014. ליווינגסטון היה חלק חשוב בשושלת שנוצרה באוקלנד, ולפני שנתיים חתם על חוזה לשלוש שנים על סך 24 מיליון דולר. ביולי הוא שוחרר מהווריירס, במטרה לפנות מקום מתחת לשכר, ובמועדון כבר קיימו עמו שיחות בנוגע לתפקיד ניהולי.

"אחרי 15 שנים ב-NBA, אני נרגש, עצוב, בר מזל ואסיר תודה - הכל בנשימה אחת", כתב ליווינגסטון, "קשה לתאר במלים את כל הרגשות הנדרשים לנסות ולהגשים את החלום. כל מי שהצליח לעשות משהו נגד כל הסיכויים מבין את האתגר המנטלי לתת לעצמך השראה במאבק שכזה, קל וחומר לאחרים". הג'נרל מנג'ר של הווריירס בוב מאיירס הוסיף: "זה אחד הסיפורים הכי מעוררי השראה בהיסטוריה של הספורט המקצועני. מה שהצליח להשיג זאת עדות לאדם שהוא, שתמיד התאפיין בקלאס נדיר, חן ומקצוענות. הוא מייצג את כל מה שהיית רוצה בספורטאי מקצועני, וחשוב מכך בבן אנוש".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ