מה גורם לישראלי לבזבז 1.8 מיליון דולר על חתיכת קרטון יוקרתית?

ליאור אבידר, ישראלי שחי בארצות הברית, רכש קלף של לברון ג'יימס וקבע שיא מכירה לקלף מהעידן המודרני. בעוד בעבר שוק האיסוף הורכב מילדים ואוהדים, כיום שולטים המשקיעים. "זה כמו בועת נדל"ן, ובאיזשהו שלב זה חייב להתפוצץ", אומר אספן מוכר ל"ספורט הארץ"

אלעד זאבי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הקלף שנמכר. כולל חתיכת מגופיית המשחק ויש רק 23 כמותו
הקלף שנמכר. כולל חתיכת מגופיית המשחק ויש רק 23 כמותוצילום: מתוך חשבון הטוויט

לשאלה "מה היית עושה עם 1.845 מיליון דולר" יש כנראה אינסוף תשובות. בתחילת השבוע התווספה אחת נוספת: רכישת קלף חתום של לברון ג'יימס מעונת הרוקי שלו, ממוספר ל-23. ליאור אבידר, איש עסקים ישראלי שחי בארצות הברית, הפך את הקלף הזה ליקר בהיסטוריה של קלפי הכדורסל. במקביל קבע שיא חדש למכירת קלף מהעידן המודרני (1980 והלאה) בכל ענף שהוא, כשהוכפל השיא שנקבע במאי עם קלף חתום של שחקן הבייסבול מייק טראוט – מי שחתימתו גם משורבטת על החוזה היקר בתולדות הספורט.

"אם היינו מדברים על קלף של מיקי מנטל מ-1952, לא היה מדובר בחדשות גדולות מדי", אמר ל-ESPN קן גולדין, האיש שהקים את חברת המכירות הפומביות שניהלה את התהליך ומי שחזה מראש טריטוריה בת שבע ספרות, "בגלל שאנחנו מדברים על קלף שיוצר לפני 17 שנה בלבד, של מישהו שעדיין משחק ב-NBA, אלו חדשות מטלטלות עבור הרבה אנשים. בפועל, זה הכיוון אליו התעשייה שלי צועדת כבר מספר שנים".

על פניו, לאיסוף קלפים אפשר לשייך רומנטיזציה שניתן להדביק כמעט לכל תחום אספנות. הקלפים אמנם קטנים מציורים למשל (6.5 על 9 סנטימטרים), אבל עברו דרך ארוכה מאז שהגיעו צמודים למסטיק בחבילות בתחילת המאה הקודמת. כיום מדובר ביצירות אמנות בסדר גודל מוקטן של מיטב הספורטאים, כולל חתימות ופיסות ממרוביליה שמותאמות במיוחד לקנה המידה.

הקלף הספציפי של לברון שנמכר השבוע, מעונת הרוקי שלו, משתייך לסדרה הכי יקרה ונדירה שיצאה לשוק באותה שנה (Exquisite). הקלף כולל חתימה, חתיכה מגופייה ששימשה את לברון במשחק ומוגבל ל-23 בלבד (יש רק עוד 22 מלבדו בעולם). מה שמייחד אותו עוד יותר הוא ציון של 9.5 בתהליך שנקרא GRADING, בו מדרגים את איכות הקלף על פי פרמטרים שונים (פינות ישרות, איכות המשטח, מרכוז וכו'). יש רק שני קלפים כאלה בעולם שקיבלו ציון 9.5, וזה אחד מהם.

כשגולדין אומר ש"זה הכיוון אליו צועדת התעשייה", הוא מתמצת את מה ששואב את הרומנטיזציה מתחום האספנות הזה. איסוף קלפי ספורט הוא כבר מזמן לא תחביב שילדים פונים אליו, פשוט כי אין להם את הסכומים הנדרשים בכיסים. כיום מדובר בתעשייה שרחוקה מלחלק מסטיקים, עסק לכל דבר שהסכומים בו משתוללים – אפילו באקלים של משבר כלכלי עולמי, ואולי דווקא בו.

ג'ונתן הוא אספן קלפים מאז תחילת שנות התשעים, אז ירש מאביו אלבומים מלאים בקלפים משנות החמישים והשישים. עם השנים הפך אוטוריטה כזו בתחום, שהכינוי שלו הוא Basketball Card Guy, כולל אתר ועמוד אינסטגרם מתוחזקים בהתאם למוניטין. לטענתו, למרות הכלל לפיו "דברים שווים מה שאנשים משלמים עבורם", הקלף שנמכר השבוע לא שווה את מחירו. "זה כל כך רחוק מכל קלף אחר שנמכר בעבר, וזה לא שיש אחד כזה בכל העולם או משהו", הוא אומר ל"ספורט הארץ", "אבל אם לוקחים בחשבון את מה שקורה ב-Ebay בתקופה האחרונה, זה נראה כמו חלק מתהליך שמתרחש כבר תקופה".

התהליך עליו הוא מדבר אינו זר לתחומי אספנות אחרים, וכולל אינפלציה של אנשים שהם "משקיעים" לעומת "אספנים". בעוד האחרונים נכנסו לתחום בעיקר בגלל סיבות רגשיות, ואוספים בגלל סנטימנט שמעורר בהם שחקן או סט מסוים, הראשונים פועלים משיקולים חומריים יותר. ג'ונתן רואה גם בקלף הכדורסל היקר בהיסטוריה כלי שרת למטרה חומרית שכזו. "על פי איך שהרוכש תיאר את זה באחד המקומות שקראתי בהם, נדמה שהוא רואה בקלף חלק ממיזם עתידי - שנשמע כמו משהו דומה לאסטרטגיית השקעה קבוצתית. כלומר, הכיוון שמשתמע הוא לאפשר לאנשים לקנות סוג של מניות בהשקעה כזו, וככל שהערך של הקלף יעלה - או ירד - כך המנייה שלהם".

אם זה אכן הרעיון, מדובר בהמשך ישיר למה שקורה בשוק קלפי הכדורסל. יש גם קלפי בייסבול, פוטבול והוקי, אבל ספציפית בכדורסל קיים הבדל מהותי: המשחק הוא הרבה יותר גלובאלי, וכניסתם של אספנים/משקיעים מחו"ל - חלקם היו בין 34 האנשים שהשתתפו במכירה הפומבית של אותו לברון - משנה גם את תמונת השוק של הקלפים האלה. יש גם כוחות שחברו במטרה לתמרן את השוק, שעיקר פעילותו מתרחש ב-EBAY; אנשים שמחזיקים בכמות גדולה קלפים מסוימים - למשל, חתימות של זאיון וויליאמסון, מי שמשווק בתור הדבר הבא ב-NBA - ומקפיצים מחירים במכירות פומביות עד שהמחירים הללו הופכים לסטנדרט החדש גם בקרב אחרים.

קלפים של סקוט בורל והבולס. בחסות "הריקוד האחרון", היה מי שניסה להעלות את ערכו של הקלף של שחקן הספסל

יש מספר גורמים ותיאוריות שמסבירים את קפיצת המחירים בשנה האחרונה. מותו של קובי בראיינט הקפיץ כל דבר שקשור בו, מחתימות ועד קלפי רוקי וממרוביליה, בדיוק כמו שקרה לקלפים של מייקל ג'ורדן בתקופת שידור פרקי "הריקוד האחרון". הריקוד הזה, התברר בזמן אמת, גרם להרבה מוכרים להיסחף; היה מי שניסה למכור קלף חתום של סקוט בורל, שחקן ספסל של שיקגו בולס באליפות האחרונה שלה ומי שהופיע בכמה פרקים בסדרה, ב-199.99 דולר. מחירו הרשמי של הקלף, אגב, הוא 10 דולר.

גם הקורונה תרמה את שלה, על פי אחת התזות: מאחר שהספורט נסגר ואין על מה להמר, מהמרים החליטו להשקיע את כספם בקלפי כדורסל. ואם בשנות התשעים ותחילת האלפיים עוד היה מחירונים מסודרים שהיו יוצאים פעם בחודש, ועל פיהם התרחשו עסקאות, הרי שהשוק ברשת כיום הוא הרבה יותר דינמי וקל לתמרון. "זה מה שמניע הרבה מהכסף הגדול כרגע", אומר ג'ונתן, "בנוסף, יש גם השקעות של אנשים שאוהבים להשקיע בדברים כמו ביטקוין וכיו"ב. הם מזהים טרנדים וקופצים עליהם. בין אלו לבין המהמרים – פתיחת חבילת קלפים דומה לגירוד כרטיס לוטו - מקבלים עליות מחירים לא הגיוניות תוך זמן קצר".

ג'ונתן טוען כי הסכומים הגבוהים התבססו עד כדי כך, שחצי מהאנשים עמם דיבר על מכירת הקלף של לברון טענו כי הסכום הגיוני. "עניתי להם שאני מבין למה זה הגיע לסכום הזה, אבל איני חושב שזה שווה את זה", הוא אומר. על פי התחזית שלו, שמבוססת על ניסיון של 30+ שנים בעסקי הקלפים, מדובר בבועה. כזו שאמנם עדיין לא הגיעה לשיאה, אך בסופו של דבר תתפוצץ. רק בימים האחרונים, בעקבות הסכום האסטרונומי, החלו לצוץ ברשת אוספים נדירים של אנשים שלפני כן לא תכננו למכור. הסכום הזה גרם להם לשקול שוב את העניין.

"זה כבר הופך להיות מטופש", הוא אומר, "כיום אין כבר כמעט ילדים בתחום הזה, כי הם לא יכולים להרשות לעצמם, וזה ישפיע על העתיד שלו. רוב האנשים בתחום עדיין אספנים, אבל יש בו כבר יותר כסף של משקיעים. הסכומים מתעצמים כל כך, זה כמו בועת נדל"ן, ובאיזשהו שלב זה חייב להתפוצץ. אולי אם Ebay תימחק מהמפה, ואנשים יתחרפנו כי הם לא יידעו איך לתמחר יותר".

בינתיים אנשים מתחרפנים מהמחירים, וחלקם מוחים בדרכים מקוריות. בין מיליוני הקלפים שמוצעים כל יום למכירה, אפשר למצוא גם קלפים עם אמירה מנייר 4A. אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם קלפים מסוימים פשוט מציירים – חלקם משתדלים לחקות את העיצובים הפופולריים, אחרים עושים זאת בסגנון "מר קו" – ומעלים את הציורים למכירה פומבית. אם כבר אין יותר ילדים בתחום הזה, לפחות שמשהו יזכיר אותם.

תגיות קשורות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ