השושלת מתה, יחי הכאן ועכשיו: 30 שאלות ל-30 קבוצות ה-NBA - NBA - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השושלת מתה, יחי הכאן ועכשיו: 30 שאלות ל-30 קבוצות ה-NBA

לכתבה
אי-פי

היחלשותה של גולדן סטייט פתחה מחדש את הליגה, ששינתה לגמרי את פניה בקיץ האחרון. קבוצות רבות ויתרו על העתיד לטובת ההווה, בשאיפה לזכות בטבעת בחודש יוני הקרוב, בעוד אחרות מציגות שאיפות צנועות יותר. מעל העונה של כל אחת ירחף סימן שאלה

תגובות

קצת לפני שמצאה עצמה במלכוד בין הכסף לכבוד הסיני, ה-NBA סיימה את הקיץ המטורף בתולדותיה. חצי ליגה שינתה מיקוד, סופרסטארים איחדו כוחות, שלישיות הפכו צמדים וזאיון וויליאמסון אחד נחת בתוך כל הבלגן. לראשונה מאז 2016, הלילה תיפתח העונה כשאין תחושה של מעצמה אחת ועוד 29; הרבה קבוצות מרגישות שהכל פתוח, ומכוונות לזכייה באליפות. מעבר לדרוג עוצמה ראשוני, יש כאן 30 שאלות עבור 30 מועדונים שנהנים כרגע מאופטימיות של פתיחת עונה. חושבים שהתשובה לשאלה היא חיובית? לחיצה על הלייק תתקבל בברכה. חושבים שלא? אגודל למטה ישלח את הקבוצות לעשות חושבים.

קבוצות המזרח

  • יאניס

    1. מילווקי באקס

    קבוצה ששווה אליפות?

    כל כך הרבה דברים משתנים מהעונה הרגילה לפלייאוף ב-NBA. אין מדד סטטיסטי אחד שנותר על כנו. עקרונות ברזל במשך 82 ערבים מתמסמסים להם בנקל ונותרת רק אמת אחת: ארבעה הפסדים לאותה קבוצה ואתה בחוץ. מילווקי היתה רחוקה שני ניצחונות מהופעה בגמר מול גולדן סטייט, אחרי שהציגה כמעט את כל הנתונים הנכונים – קבוצה שבנויה נכון עם מאמן נכון, והסופרסטאר הכי נכון. אלא ש-60 ניצחונות התעופפו מהחלון בערך בזמן שקוואי לנארד התעופף מעל יאניס בדרך לטבעת במשחק השישי של גמר המזרח, ולבאקס נשאר קיץ שלם לחשוב איך משיגים עוד שני ניצחונות. הפרידה ממלקולם ברוגדון עשויה לגרום לחריקות בעמדות הגארדים – אריק בלדסו וג'ורג' היל נוטים להיפצע – אבל מילווקי היא עדיין הימור בטוח במזרח. על כל הקופה? זה כבר הימור אחר

  • אמביד

    2. פילדלפיה סבנטי-סיקסרס

    הקיץ האחרון היה טוב מבחינתם?

    עובדתית, המשוואה פשוטה – מינוס ג'יי.ג'יי רדיק וג'ימי באטלר, פלוס אל הורפורד וג'וש ריצ'רדסון. מעשית, יש הרבה נעלמים - כולל ג'ואל אמביד, שנעלם ליותר מדי פרקי זמן בפלייאוף האחרון וכבר דיבר על שמירת אנרגיות לפלייאוף, ולצדו בן סימונס, שהקליעה הלא קיימת שלו מבחוץ תמשיך לרחף מעל הקילומטראז' שתעשה העונה של הסיקסרס. זה לא מקרי שהספסל של פילדלפיה התרוקן מרוב הלם אחרי שסימונס קלע שלשה במשחק הכנה; העיר לא עצרה כך את נשימתה לקראת אירוע מאז צלצל פעמון החירות ב-1776, על מנת לקרוא לתושבים לשמוע את הכרזת העצמאות. האקס פקטור בתחום החיזוק הוא הרוקי מאטיס ת'ייבול, סטופר הגנתי שמתפרנס מחטיפות כדורים. כשאתה בונה על מפגשים מאוחרים עם קוואי, לברון או יאניס, הוא עשוי להיות שימושי

  • ג'ייסון טייטום מטביע. בוסטון, מילווקי, דנבר - הכל הולך

    3. בוסטון סלטיקס

    ג'ייסון טייטום קורץ מהחומר של הממבה?

    שאלה קצת פארודית, בהתאם לדיבורים בתקשורת האמריקאית סביב הקשר בין טייטום לקובי בראיינט, שתמיד נשמעים קצת כמו פארודיה על תקשורת אמריקאית משועממת בזמן פגרה. כן, טייטום קיבל שיעורים פרטיים מקובי, אבל מפה ועד לערוך השוואות – כולל דיונים אם מה שלימד אותו זה טוב או רע לסלטיקס (אלוהים ישמור, זריקת חצי מרחק!) – מקדם הגיחוך עולה. השורה התחתונה היא זו: בעונה שעברה טייטום היה פחות יעיל מבעונת הרוקי שלו. בעונה הקרובה, כשלצדו קמבה ווקר ולא קיירי אירווינג, הוא יקבל יותר הזדמנויות להפגין יעילות. אף אחד לא צריך לצפות לקובי בראיינט בירוק, אבל השאלה אם טייטום אנדרייטד או דווקא אוברייטד תתקרב לתשובה מגובשת

  • פסקאל

    4. טורונטו ראפטורס

    משהו טוב יכול לצאת מהעונה הזו?

    הקבוצה שלקחה את ההימור הכי גדול לפני שנה – העברת דמאר דרוזן לטקסס תמורת סופרסטאר מחלים שהגיע עם שעון חול לצד המלים "שחקן חופשי" – היא גם זו שגרפה את כל הקופה. אלא שבקיץ האחרון הגיע מועד התשלום על הפנטזיה; למרות כמה רגעים של אשליה, הצפוי קרה והראפטורס הפכו בבת אחת לעוד קבוצה. ככה זה כשמאבדים את קוואי לנארד ומצרפים את רונדה הוליס-ג'פרסון. מה שנשאר לטורונטו, מלבד הטייטל "אלופה" עד יוני הבא, זה לראות אם פסקאל סיאקם אכן מסוגל להפוך לאופציה ראשונה לגיטימית בהתקפה כשקוואי לא שואב את ההגנות לעברו, ולסחוט מה שאפשר ממארק גאסול וקייל לאורי. מעניין כיצד תנהג במידה שפתיחת העונה תתגלה כקטסטרופה

  • באטלר

    5. מיאמי היט

    ג'ימי באטלר יקבל חבר?

    נאום ה"אני לא בחור כל כך רע" של באטלר בעת שהוצג במיאמי היה מרגש, אבל בליגה של צמדים, הוא צריך חבר להתרגש איתו. עם כל הכבוד לדיון ווייטרס או גוראן דראגיץ', מיאמי עדיין לא מחזיקה בשחקן נוסף שיכול לעזור לבאטלר להפוך קבוצה נחמדה למאיימת, במובן הטוב. ההשערה הרווחת היא שההיט – שמציגים אנסמבל מרשים של חוזים נוחים, יחסית למציאות הכלכלית בליגה - מחכים לראות איך העונה תתחיל, ולפי זה יחליטו אם להיכנס להלך הרוח הפופולארי של "לנצח עכשיו". במידה שהתשובה חיובית, יש להם מספיק נכסים בשביל להנחית חבר עם הלך רוח דומה. נגיד, כריס פול

  • אירווינג

    6. ברוקלין נטס

    קיירי אירווינג שוב בא להרוס?

    ההצלחה של ברוקלין בעונה שעברה נבעה מאימון איכותי וחיבור שהתבסס על תחושת קיפוח קולקטיבית של שחקנים כמו קריס לאווארט, ספנסר דינווידי וג'ו האריס. ההצלחה הזו עזרה להנחית בקיץ את האנטיתזה לאלו שיצרו אותה – קיירי אירווינג וקווין דוראנט – ולפחות הראשון יצטרך להתאים עצמו כבר העונה לסביבה החדשה. מד הבולשיט של קני אטקינסון קרוב יותר לזה של גרטה תונברג מאשר לזה של בראד סטיבנס; אם אירווינג יעשה ויגיד את אותן שטויות שאמר ועשה בבוסטון בעונה שעברה, כנראה שייתקל בהתנגדות אקטיבית יותר. מצד שני, העונה הזו היא זמן טוב עבורו לשחרר את כל ההרגלים הרעים מהמערכת, עד שדוראנט יחזור לדבר האמיתי בעונה הבאה

  • אורלנדו

    7. אורלנדו מג'יק

    ועידת הגבוהים תשדרג את הקסם?

    המג'יק היו אחת הקבוצות שהשתפרו הכי הרבה תוך כדי תנועה בעונה שעברה. הם ניצחו 21 מתוך 30 המשחקים האחרונים, הרוויחו ביושר מקום בפלייאוף ובסיבוב הראשון אפילו דחקו קצת באלופה שבדרך. ההגנה שלהם במשחקים שאחרי פגרת האולסטאר היתה טופ 5, ההתקפה טופ 10. בקיץ הם שמרו פחות או יותר על אותו סגל, לקחו הימור על מרקל פולץ ושדרגו עוד קצת קו קדמי מפוצץ בכישרון, שעכשיו כולל את ניקולה ווצ'ביץ', ארון גורדון, מו במבה, ג'ונתן אייזק ופארוק אל אמינו. הראשון הוא אולסטאר כבר עכשיו, השני דופק בדלת ובמבה את אייזק – מעבר לשם מנצח עבור סיטקום – אמורים להשתפר. ועדיין, כל דבר מעבר לסיבוב ראשון ייחשב הישג אדיר

  • גריפין

    8. דטרויט פיסטונס

    הקבוצה הכי תקועה בליגה?

    כבר שנים שהפיסטונס מחפשים את עצמם באזור הפנטום של ה-NBA, בלי יכולת ממשית לצאת ממנו. שחקנים חופשיים איכותיים לא ששים להגיע, והמיקום הסופי בעונה הסדירה – בין 8 ל-10 בארבע העונות האחרונות – מספיק רק לבחירות דראפט רעות (הנרי אלנסון), בינוניות (לוק קנארד) או מתסכלות במיוחד (סטנלי ג'ונסון). בלייק גריפין אמנם עורר קצת את האווירה המנומנמת סביב הפיסטונס, אבל במבחן התוצאה הם ממשיכים לצעוד במקום. אולי זה הזמן לחשוב על עוד טרייד יצירתי שיעזור לגריפין ואנדרה דראמונד, ואם אפשר, שיפרה את הקו האחורי. אלא אם כן ג'ו ג'ונסון קשישא מתכנן קאמבק מעולם אחר

  • אולדיפו

    9. אינדיאנה פייסרס

    יקבלו בחזרה את אותו אולדיפו?

    "זה היה מדהים. הוא עשה איתנו 80% מהאימון. זה הרגיש כאילו מעולם לא עזב". דומנטאס סאבוניס התלהב למצוא לצדו את ויקטור אולדיפו בפתיחת מחנה האימונים של אינדיאנה, אבל האולסטאר של הפייסרס לא באמת חזר. הוא עדיין לא משתתף באימוני מגע, ובמשחק NBA ישתתף לראשונה כנראה רק בעוד ארבעה חודשים. אינדיאנה, קבוצת ההגנה השלישית בטיבה ב-2018/19, עברה שינויים פרסונליים משמעותיים – 60% משחקני החמישייה שלה שיחקו בעונה שעברה בקבוצה אחרת. מה שיכול להקל מאוד על הדבקת העסק זו חזרה חלקה של אולדיפו מקרע בגיד בברך ימין. כמה זה באמת ריאלי? נדע כנראה רק באזור סוף דצמבר-תחילת ינואר

  • לאבין

    10. שיקגו בולס

    סוף סוף יראו סימני חיים?

    החדשות הטובות הן שהבולס אמורים להיות טובים יותר. עדכון: הם חייבים להיות טובים יותר. אם המזרח יהיה סלחני, וריבוי המשחקים מול קבוצות כקליבלנד, שארלוט או וושינגטון יניב את התוצאה הרצויה, לשמינייה הראשונה של שיקגו יש פוטנציאל פלייאופי – זאק לאבין, לאורי מרקאנן, אוטו פורטר, ת'אד יאנג, קריס דאן, וונדל קרטר, קובי ווייט ותומאס סאטורנסקי. הבעיה היא שההיסטוריה מלאה בקבוצות עם פוטנציאל "על הנייר" שסיימו מעשית את העונה כבר בינואר, ולבולס של השנתיים האחרונות יש נטייה להישבר מהר. את העידוד אפשר לשאוב מהמוטיבציה של לאבין להפוך לאולסטאר, עניין שנקבע בשנים האחרונות יותר לפי ניצחונות מאשר סטטיסטיקה ריקה, ומהרוקי ווייט, שנראה מצוין בהכנה

  • יאנג

    11. אטלנטה הוקס

    טריי יאנג יהפוך לאולסטאר?

    כל אחד רשאי לענות לפי צו לבו, רק דעו שהאיש עצמו מאמין שכן. "אם ננצח את כמות המשחקים שאני מאמין שאנחנו מסוגלים לנצח, יש לי סיכוי", אמר יאנג בשבוע שעבר. לזכותו עומדת העובדה שהמפתחות לעתיד הקרוב של ההוקס ניתנו לו עוד בעונה שעברה, והוא עשה עבודה מלהיבה למדי – כולל כמה ניצחונות שרשומים על שמו בטאבו. יאנג הוא בשום פנים ואופן לא מוצר מוגמר – בשלושה מתוך חמישה משחקי הכנה בשבועיים האחרונים איבד בין 7 ל-9 כדורים – אבל הוא כבר עכשיו יופי של מוצר. אם לוקחים בחשבון את כמות האולסטארים הבטוחים במזרח, כל הקיירי, האמבידים והיאניסים למיניהם – יש בין ארבעה לחמישה מקומות פנויים. יאנג בהחלט בצמרת רשימת ההמתנה

  • אר.ג'יי בארט

    12. ניו יורק ניקס

    מההברזות של קיירי ודוראנט ייצא משהו טוב?

    כנראה שמי שעונה בחיוב לשאלה הזו חי ביקום אלטרנטיבי, בו פטריק יואינג וג'ון סטארקס משחקים "קרוב לקיר" עם טבעות האליפות שלהם. ההתעלמות של שני אלה מהניקס בקיץ היתה סטירה מצלצלת, אפילו למועדון שכבר רגיל לחטוף סטירה אחרי סטירה במאה הנוכחית. כל הג'וליוס רנדלים והבובי פורטיסים שבעולם לא יצליחו לחפות על בור הכישרון, שכבר שנים פעור לרווחה במדיסון סקוור גארדן. אם מישהו ממש מתעקש להסתכל על חצי הכוס המלאה, אז כישרונות כאר.ג'יי בארט וקווין נוקס לפחות יקבלו ימי חסד לגדול בשקט, במקום לחטוף עין רעה מקיירי אירווינג אחרי כל איבוד כדור או זריקה סוררת

  • קווין לאב

    13. קליבלנד קאבלירס

    קווין לאב יסיים את העונה באוהיו?

    "אנשים מדברים על זה ש'קווין יהיה נהדר בקבוצה הזו או בקבוצה ההיא', אבל הסוכן שלי לא התקשר אלי אפילו פעם אחת הקיץ". הדובר: קווין לאב, שיפתח את העונה כשסביבו חבורת שחקנים טובה מספיק רק לבחירת לוטרי בדראפט הבא. בקליבלנד אמנם מספרים על צורך ב"חבילה יוצאת דופן של בחירות ושחקנים" כדי להשתכנע לוותר על לאב, אבל בעסק נטול סנטימנטים, זו נשמעת יותר כמו שיטת שיווק. בדומה לכריס פול, לאב לא הופך צעיר (31) או בריא יותר עם השנים – הוא שותף רק ב-22 משחקים בעונה שעברה ולא עבר 60 באף אחת משלוש העונות האחרונות. כשהטלפונים יזרמו למשרדי הקאבס לקראת הדד-ליין בפברואר, יהיה מי שיקשיב בדריכות להצעות. ואז אולי הסוכן של לאב ייזום שיחה עם הקליינט שלו

  • בראדלי ביל. "לא היה לי מושג שכל כך קשה לשמור עליך", אמר קלי אוברה

    14. וושינגטון וויזארדס

    יצליחו לנצח 25 פעמים העונה?

    בימים בהם ג'ון וול הפצוע יתרגל את הקריירה הבאה שלו כ"סוג של עוזר" למאמן סקוט ברוקס, בראדלי ביל יצטרך להעמיס על גבו סגל חלש במיוחד. כל ניצחון ייחשב הישג, כל משחק צמוד יזכה להערכה. וושינגטון תיתפס כטרף קל על ידי כל קבוצה בליגה, אולי מלבד שארלוט. הדבר היחיד שמפריד בינה לבין השתייכות לג'י-ליג הוא ביל, שערב פתיחת העונה האריך את חוזהו בשנתיים תמורת 72 מיליון דולר – סכום הגיוני סך הכל כשמשלבים את הכישרון של האיש עם הסבל המנטלי שיצטרך לעבור, לפחות עד שוול יחזור ללבוש גופייה לעבודה

  • מייקל ג'ורדן

    15. שארלוט הורנטס

    יהיו כה גרועים עד שג'ורדן ישקול קאמבק?

    קשה להפריז בחולשת הסגל של ההורנטס. קמבה ווקר, השחקן ששמר אותם באזור הפלייאוף בשנים האחרונות, עבר הלאה. התחליף הוא טרי רוז'ייר, שיכול לנסוק בתנאים מסוימים, אבל בטח לא להגיע לגבהים של האיש אותו החליף. מסביבו יש שחקנים שפרשו מבלי להודיע (מרווין וויליאמס, ניקולה באטום) או פשוט לא אפקטיביים מספיק (מייקל קיד-גילכריסט, מיילס ברידג'ס). יותר גרוע מזה כנראה לא יהיה, מה שאומר כי זה בהחלט הזמן עבור הבעלים מייקל ג'ורדן להכריז על קאמבק נוסף בגיל 56. לעמוד בפוסט, לקבל כדורים עם הגב לסל, להטעות שומרים ולהפחיד את השופטים עד כדי שמונה-תשע זריקות עונשין למשחק. בעונה כזו, כל דבר יכול לעזור

קבוצות המערב

  • קוואי

    1. לוס אנג'לס קליפרס

    קוואי מחזיק במתכון לאינסטנט אלופה?

    נשים רגע בצד את פול ג'ורג', ודוק ריברס, ולו וויליאמס, ובילי קריסטל, והדיבורים על "קבוצת ההגנה הטובה בהיסטוריה", והעיניים הבאמת מטורפות של סטיב באלמר. נתמקד שנייה בקוואי לנארד, האיש שתוך שמונה חודשים העביר את המחוג מ"לא בטוח שיופיע למחנה האימונים של טורונטו" לאליפות היסטורית שרשומה על שמו. יכול להיות שהוא עלה על משהו? שזה מה שהוא הולך לעשות שוב? להגיע לקבוצה שבלעדיו שווה סיבוב ראשון בלחץ, ללפות בכפות ידיו הענקיות את הקללה הנצחית של "הקליפרס" - שם נרדף ללוזריות בספורט – ולא לשחרר עד שהיא תשתעל עוד MVP של סדרת הגמר? כי אם כן, קוואי לנארד הופך כבר בסוף העונה הזו לאחד הגדולים בכל הזמנים. ואנחנו מדברים על מועדון ה-VIP של הרשימה

  • לברון

    2. לוס אנג'לס לייקרס

    לברון יצליח לזכות בטבעת רביעית?

    עובדה: העונה הראשונה של לברון ג'יימס בלוס אנג'לס היתה כישלון. עובדה 2: בזמן שנעדר עקב פציעה באמצע העונה, הלייקרס הפכו מקבוצה בעלייה (מאזן 14-20) לכזו שנאבקת על מקומה בפלייאוף (25-26). עובדה 3: תופעת הטבע הכי גדולה ב-NBA בשני העשורים האחרונים תחגוג בדצמבר 35 אביבים. כשלצדו תופעת טבע אחרת וקבוצה שונה בתכלית לעומת העונה שעברה – כולל קונספט קצת יותר הולם לכישוריו (מובילי כדור OUT, קלעים IN) – לברון יוצא להשיג את הטבעת הרביעית כשסימני השאלה סביבו רבים מאי פעם. הבונוס: הפעם אין קבוצה שסגרה את הליגה מראש (בכפוף לפציעות וכו'). התחושה היא שהוא יריח הזדמנות כפולה – להשתיק את אלו שהדביקו עליו תווית של אוטוטו פנסיונר ולהגיע עד הסוף. אולי בפעם האחרונה

  • יוקיץ'

    3. דנבר נאגטס

    ניקולה יוקיץ' הוא פוטנציאל MVP?

    דנבר קבוצה חביבה. אפילו מאוד. יש לה עומק בכל עמדה, כישרון גדול בעמדת הגארד (ג'מאל מורי), רוקי העונה בפוטנציה (מייקל פורטר ג'וניור) וגם ניסיון פלייאוף - שצברה בלא פחות מ-14 משחקים בשני סיבובים בעונה שעברה. ועדיין, השאלה אם יוקיץ' הוא שחקן שאפשר לבנות עליו במה לחגיגות אליפות – הכניסו כאן בדיחה במשקל כבד – היא זו שתקבע את עתידה יותר מכל. מעבר לעובדה שיש משהו מדליק ביכולת של יוקיץ' להשיג טריפל-דאבל בהילוך אטי כמעט מדי ערב, האיש הוא ברומטר אמיתי: בארבע עונותיו עם דנבר, המדד ההתקפי הממוצע של הנאגטס כשהיה על הפארקט עמד על 121 (ל-100 פוזשנים) לעומת 106 בהגנה. זה מספר בקנה מידה טים דאנקני. בפלייאוף האחרון הוא היה מפלצת (25.1 נקודות, 13 ריבאונדים, 8.4 אסיסטים), וכל זה עוד לפני גיל 25

  • מיצ'ל

    4. יוטה ג'אז

    השדרוג יספיק לקפיצה אמיתית?

    אחרי שנגעו בתקרת זכוכית בשני הפלייאופים האחרונים, הג'אז היו צריכים להתרענן בקיץ - והם עשו בדיוק את זה. פרשנים בארצות הברית עפים על השינויים האלה, שכוללים בין היתר את מייק קונלי ובויאן בוגדנוביץ', ואמורים – בצוותא עם עוד צעד של דונובן מיצ'ל לעבר התבנית של דוויין ווייד – להעביר את יוטה מקטגוריית "קבוצת פלייאוף" ל"מועמדת לאליפות". האינסטינקט קצת נרתע ממעבר שכזה, בטח כשהטריו המוביל לא מורכב מהשמות מאלון, סטוקטון והורנאסק, גם אם הסגל של הג'אז מבטיח יותר מבעבר הקרוב. גמר המערב יהיה צעד חיובי קדימה, אבל האם זה כל מה שהג'אז מסוגלים לעשות, או שאולי סדרת הגמר תחזור לסולט לייק סיטי לראשונה מאז הטפיחה של מייקל ג'ורדן על ישבנו של בריון ראסל? אליך, דונובן

  • הארדן

    5. יוסטון רוקטס

    קבוצת האנטי ליג-פאס הגדולה בכל הזמנים?

    יוסטון משחקת כדורסל נוראי לצפייה. אי אפשר לברוח מזה, לעקוף את זה במכבסת מלים או להלבין את זה באמצעות גיף של ג'יימס הארדן בוחש בקדרה. אין שום דרך שמי שאוהב כדורסל נהנה לצפות במשחקים של הרוקטס. אפס סיכוי. המאמינים בקארמה יגידו שהשיטה שנבנתה בצלמו של הארדן היא כנראה דרכו של מייק ד'אנטוני לאזן כלפי מטה את כל הכיף הטהור שהביא לעולם הכדורסל עם "שבע שניות ומטה" בראשותו של סטיב נאש. עכשיו תוסיפו לבוננזת הבידודים הזו – 20.4% מההתקפות של הקבוצה בעונה שעברה, למעלה מפי 2 מהבאה בתור - את ראסל ווסטברוק וחיבתו לראש בקיר, וקבלו התקפה שתרצו להוריד ממנה את העיניים

  • סטף קרי בדרך לסל, הלילה מול טורונטו

    6. גולדן סטייט ווריירס

    סטף קרי יהיה מלך הסלים?

    קווין דוראנט אמר שלום ולא להתראות. קליי תומפסון מושבת לפחות עד אחרי האולסטאר. נכון, דיאנג'לו ראסל הגיע ודריימונד גרין עוד שם, אבל כשסטיב קר יתבונן מעבר אליהם הוא יפגוש את הפרצופים של גלן רובינסון השלישי, מרקיז כריס וג'ייקוב אוואנס. כשאומרים את השמות הללו בקול רם, מבינים לפחות במשך 75% מהעונה הסדירה, סטף קרי עומד לזרוק עד שהכתף שלו תאיים ליפול. זה עומד לקרות בשכיחות גבוהה מאי פעם, סטייל עונות ה-MVP, רק באופן מוגזם יותר: בעמידה, בנפילה, ביציאה מחסימות, ביציאה מהצ'ייס סנטר, בכניסה לסן פרנסיסקו. סטף קרי עומד לסחוב את הווריירס התקפית על הכתפיים החסונות הכי צנומות שיש, ולהפך. כמו תמיד כשמדובר בו, יהיה מרתק לצפות בזה

  • לילארד

    7. פורטלנד טריילבלייזרס

    יצליחו לשחזר את העונה שעברה?

    להצלחה יש מחיר, ועל אחת כמה וכמה כשהיא מגיעה במפתיע - כמו פורטלנד לגמר המערב בעונה שעברה. במקרה של הבלייזרס, המחיר פחות כלכלי ויותר כזה שיישב בראש אחרי כל רצף הפסדים. על פניו, האובדן של מו הארקלס, מאיירס לנארד ואל פארוק אמינו – לצד המשך היעדרותו של יוסוף נורקיץ' – התמלא עם צירופם של חסן ווייטסייד, קנת' בייזמור, מריו הזוניה והרוקי המקופח של הדראפט האחרון, נאסיר ליטל. אלא שבסוף, כרגיל, הכל ייפול ויקום על כמות הטריקים שישלפו דמיאן לילארד וסי.ג'יי מקולום מהשרוול של הגופייה. ההבדל הוא שלכל זריקה שלהם העונה תתלווה התחושה שהרבה יותר קל להיכנס למלחמת ראפ עם שאקיל אוניל מאשר לחזור לגמר המערב

  • זאיון

    8. ניו אורלינס פליקנס

    מציון תצא קבוצה ששווה פלייאוף?

    עוד לפני ששיחק משחק אחד כמקצוען, זאיון וויליאמסון כבר שמע על עצמו הכל. שהוא המשיח, שהוא היורש, שהגוף שלו לא יעמוד במעמסה של 82+ משחקים בעונה, שהוא יטרוף את הליגה, שהוא ייטרף על ידה אם לא יזרוק גם מחוץ לצבע על בסיס קבוע. הערך התזונתי של משחקי הכנה שווה לצ'יפס מטוגן בשמן עמוק ומצופה שוקולד, אבל לפחות על דבר אחד חיובי הם רמזו בעקשנות: הפליקנס בראשות זאיון עלולים להפוך לקבוצה שהחמצת משחקים שלה עלולה לגרום לתחושות FOMO קשות בקרב אוהדי כדורסל, אם רק יהיה בריא. הבאסה: כרגע זה לא קורה, וגם לא יקרה ב-6 עד 8 השבועות הקרובים

  • גרג פופוביץ'. ניפגש בעונה הבאה

    9. סן אנטוניו ספרס

    הרצף יישאר בחיים?

    הספרס מחזיקים ברצף של 22 עונות שהסתיימו בפלייאוף, וחולקים את המקום הראשון עם סירקיוז/פילדלפיה של שנות החמישים והשישים. המשימה, אם כן, ברורה: לשבור את התיקו. לאף נביא בהיסטוריה לא היה נעים בגב כשחילק נבואת זעם, בטח כשממול ניצב זעמו של גרג פופוביץ', אבל מישהו צריך להגיד את זה – יש סיכוי גבוה למדי שלא נראה את סן אנטוניו משחקת כדורסל מעבר ל-16 באפריל, אז יתקיים משחקה ה-82 העונה. ככה זה עם קבוצה שממשיכה להישען על פוסט אפ יותר מכל קבוצה אחרת (ד"ש ללמרכוס אולדריג'), שעדיין זורקת הכי מעט שלשות בליגה של שלשות, שהשינוי הגדול ביותר שעשתה בקיץ טמון בעמדת הפורוורד המחליף. קשה לראות כאן גרף שיפור מהעונה שעברה, גם אם דז'ונטה מורי ינסה להוכיח את ההפך

  • ד'ארון פוקס שועט לעבר הסל, מול הקליפרס. "אין שום דרך שאנשים לא מבינים שאני המהיר ביותר ב-NBA"

    10. סקרמנטו קינגס

    ישברו את הנאחס?

    שאקיל אוניל סיפר לפני מספר חודשים שכאשר הבנים שלו מגיעים לגיל 18, הוא נותן להם שקית, 200 דולר ומוסיף "היה נעים להכיר אותך" – שזה, רק בלי השקית וה-200 דולר, מה שלוק וולטון אמור לעשות עם שחקניו בכל התקפה עם פוטנציאל לרוץ בה. במקרה של הקינגס, זה אומר כמעט כל הזמן; הקבוצה ששיחקה בקצב השלישי הכי מהיר בליגה בעונה שעברה לא צפויה להאט העונה. ד'ארון פוקס הוא בכלל רכז של פורמולה 1, שחקני כנף יש למכביר וגם הגבוהים (דוויין דדמון ובעיקר מרווין באגלי ג'וניור) קלי רגליים באופן יחסי. הקינגס כבר הריחו פלייאוף בעונה שעברה, אבל זה לא קרה. העונה, אם יגיעו אליו, זה יהיה רק בריצה

  • לוקה דונצ'יץ'

    11. דאלאס מאבריקס

    השילוב "לוקזינגיס" יתפוס?

    לראשונה מאז שנות התשעים, דאלאס פותחת עונה בלי אירופאי ארוך גפיים שמסוגל לצלוף מעל הראש של כל שומר. בעצם, תיקון טעות: יש ברשותה אחד כזה. אלא שאם כל הכבוד למאפיינים מסוימים, קריסטאפס פורזינגיס – בעונת קאמבק אחרי כמעט שנתיים בלי כדורסל – עדיין לא הרוויח באמת את ההשוואות לדירק נוביצקי. מצד שני, יש לו סייד-קיק מושלם בשביל להפוך את המאבריקס לקבוצה שמסבכת את החיים לכל יריבה. להגיד שהמפתחות בידיים של לוקה דונצ'יץ' זה אנדרסטייטמנט; הוא המפתח, הדלת, הציר, אב הבית, הבית עצמו. דאלאס היא לחלוטין כחומר ביד היוצר. העובדה שדונצ'יץ' אחד היוצרים הטובים במשחק היא סיבה לאופטימיות

  • מימין: בוקר, אייטון וברידג'ס. פוטנציאל להיות הקבוצה המלהיבה בליגה

    12. פיניקס סאנס

    משהו יידבק שם?

    קבוצה שמדשדשת במשך שנים אמורה בסופו של דבר להתרומם – ד"ש לפילדלפיה – אבל לא תמיד "התהליך" מתקדם כמו שצריך. במקרה של הסאנס, לא בטוח שהוא מתקדם בכלל; מאז 2016 עברו שם חמישה מאמנים, ומאז 39 הניצחונות שהשיגה ב-2014/15, הקבוצה הזו רק הולכת אחורה (23, 24, 21 ו-19 ניצחונות בעונות הבאות). דווין בוקר אולי קלע 71 נקודות במשחק אחד ומקבל כסף של חוזה מקסימום, אבל הוא עדיין לא הכוח הדומיננטי שגם יביא ניצחונות. דיאנדרה אייטון כישרוני, אבל גם הוא טעון הוכחה בכל הקשור להשפעה ישירה על טיב המאזן. כרגע הם יכולים להתנחם במאזן לא שלילי (0-0), ובתקווה שעם מונטי וויליאמס על הקווים ועם ריקי רוביו בחמישייה זה ייראה יותר טוב

  • סונדרס

    13. מינסוטה טימברוולבס

    המאמן הצעיר בליגה יסיים עונה מלאה?

    ריאן סונדרס קיבל מאבא פליפ ג'וב ראשון ב-NBA בגיל 23 – עוזר מאמן בוושינגטון, במחלקת פיתוח שחקנים. הוא נשאר שם גם אחרי שרנדי וויטמן הגיע, ומ-2014 שימש כעוזר במינסוטה. בינואר האחרון הוא החליף את תום ת'יבודו על הקווים, ובגיל 33 הוא המאמן הצעיר ביותר בליגה. על פניו יש לטימברוולבס עם מי לעבוד – קארל אנתוני טאונס, למשל – אבל זו קבוצה שסובלת מחוסר איזון לאורך הסגל, ובעיקר מחולשה בקו האחורי. ג'ף טיג דועך, ועם כל הכבוד לג'ייק ליימן או ג'וש אוקוגי, אין באמת מי שיפתח את המשחק מבחוץ. ולא, ה-33% משלוש של אנדרו וויגינס בקריירה לא באמת צפויים לשפר את המצב – של הטימברוולבס או של סונדרס

  • כריס פול

    14. אוקלהומה סיטי ת'אנדר

    כריס פול יסיים שם את העונה?

    הו, כריס פול, מה עצוב המחזה. הסיזיפוס של בני דורו גלגל שוב ושוב את האבן למעלה – עם ניו אורלינס, הקליפרס ובסוף יוסטון – רק כדי לראות אותה רומסת אותו בדרך למטה בכל פעם. עם הת'אנדר, בכל אופן, אין לו שום סיכוי להגיע למקום בו לא ביקר מעולם – סדרת הגמר – כך שקשה לראות אותו נשאר שם יותר מדי. אוקלהומה סיטי קיבלה שלל רב בעסקת ווסטברוק, אבל עם כל הכבוד לפול, הרוקטס שילמו את רוב הסכום בצ'קים דחויים. יש להניח ששיי גילג'ס-אלכסנדר מרגש את אוקלהומה סיטי יותר מפול, בעיקר כי פוטנציאל זו מילה שרלוונטית הרבה יותר לשחקנים מסקרנים בני 21 מאשר לפליימייקרים מזדקנים בני 34. לת'אנדר אין צורך ממשי בפול, ולאחרון אין זמן לבזבז על קבוצה שתעביר את הזמן עד הדראפטים הבאים

  • מוראנט

    15. ממפיס גריזליס

    ג'ה מוראנט יצליח להרים את הפרויקט?

    הסיפור של מוראנט עד כה מכיל יופי של חומרים - אימונים אישיים עם אבא בחצר שמתאימים יותר לטירונות צבאית, כולל כדורי כוח וצמיגים של טרקטורים; שלוש הצעות בלבד ממכללות בדרג הבכיר; ואז קריירת מכללות בת שנתיים במורי סטייט, שהסתיימה עם עונה לפנתיאון (24.5 נקודות, 10 אסיסטים, 5.7 ריבאונדים). עכשיו הוא בממפיס, כשלצדו עוד פנתרים אנושיים כברנדון קלארק או ג'רן ג'קסון ג'וניור, והשאלה לגביו היא כפולה: האם הוא מסוגל להיות הרכז הכל יכול גם ב-NBA והאם יש עבורו דרך אלטרנטיבית, שלא עוברת בנתיב הרכזים הסופר-חתוליים אך פציעים, ע"ש דריק רוז. מה שדי בטוח זה שיהיה כיף לצפות בו בזמן שינסה לענות

הרשמה לניוזלטר

כל הפרשנויות, הטורים והדעות של מיטב הכותבים אצלכם במייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות