גם במשחקי הכס של ה-NBA אף אחד לא חסין. אפילו לא המלכה - NBA - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גם במשחקי הכס של ה-NBA אף אחד לא חסין. אפילו לא המלכה

לכתבה

רק משוגע יהמר נגד אליפות נוספת של גולדן סטייט, ואולי זו הסיבה שהרבה קבוצות החליטו להשתגע לקראת הפלייאוף הזה. בלי לברון ג'יימס אבל עם ג'יימס הארדן ואיומים ממשיים מהמזרח, אלה עומדים להיות חודשיים מרתקים של כדורסל

5תגובות

צריך להיות אדם נועז כדי להמר נגד אליפות שלישית ברציפות של גולדן סטייט - ויחסי ההימורים בהתאם. שימו 10 דולר על הווריירס ותרוויחו 4.5 דולר. שימו סכום זהה על מילווקי, והרווח כבר יזנק ל-75 דולר. טורונטו? 100 דולר. יוסטון? 110. אמיצים שילכו עם פורטלנד יגרפו 500. ועדיין, יש תחושה שעומד להיות מעניין ב-NBA בחודשיים הקרובים: אולי כי התגלו חריקות מסוימות אצל האלופה העונה, אולי דווקא כי לברון ג'יימס לא נמצא. במערב יש קבוצות שמגיעות עם מומנטום נהדר, בעוד שהקבוצות הגדולות במזרח התחמשו תוך כדי תנועה בשביל שיהיה להן מה למכור בסדרת הגמר במידה שיעפילו אליה. רגע לפני הפלייאוף, ככה זה נראה עבור 16 הקבוצות שהגיעו אליו.

קבוצות המזרח

  • יאניס

    1. מילווקי באקס

    מאזן: 22-60 | תחזית: הפסד בחצי הגמר האזורי

    ההבדלים הסטטיסטיים בין הבאקס של העונה שעברה לאלו של העונה הם מובחנים: ההתקפה השלישית בטיבה לעומת העשירית, ההגנה השנייה בטיבה לעומת ה-18, קבוצה שקולעת 13.5 שלשות (2 בליגה) לעומת זו שקולעת 8.8 (27 בליגה). הקבוצה שמשחקת בקצב החמישי במהירותו בליגה לעומת זו שעומדת בראש השליש התחתון. מילווקי השתפרה בכל היבט העונה, משריר הקיבורת של יאניס אנטטוקומפו ועד השחקן העשירי ברוטציה, אבל לפני הכל היא השתפרה על הקווים. מייק בודנהולצר הוא בהחלט שדרוג על כל מה שהיה לה בעונות האחרונות, ובמובן הזה, עונה של 73% הצלחה לא משקרת. עכשיו נותר לה לעבור את גלאי האמת שהעונה הרגילה לא מסוגלת לספק

  • קוואי

    2. טורונטו ראפטורס

    מאזן: 24-58 | תחזית: הפסד בסדרת הגמר

    יש שמועות לפיהן ביולי האחרון הראפטורס כל כך התרגשו לשמוע שלברון ג'יימס עובר למערב, עד שמימנו לו את הוצאות המובינג רק כדי לוודא שזה אכן קורה. והנה, רגע לפני הפלייאוף, הם מתייצבים עם אחד הסגלים העמוקים בליגה כשבאופק אין שום לברון שימחץ להם חלומות בסוויפ. טורונטו הרוויחה העונה ביושר את הזכות לחלום: היא שמרה על יציבות במשך עונה שלמה, הצליחה לעטוף בצמר גפן את קוואי לנארד, מציגה את השחקן המשתפר של העונה (פסקאל סיאקם) ואפילו צירפה את מארק גאסול לקראת מה שמצפה לה בחודשיים הקרובים. עם התקפה והגנה בטופ 5 בליגה ולברון על הסט של "ספייס ג'אם 2", הסיכויים של הראפטורס לשחק כדורסל ביוני מעולם לא נראו טובים יותר

  • אמביד

    3. פילדלפיה סבנטי סיקסרס

    מאזן: 31-51 | תחזית: הפסד בחצי הגמר האזורי

    על פניו, פילדלפיה סידרה לעצמה בפברואר את החמישייה הכי מפחידה מחוץ לאוקלנד. הבעיה היא שהחמישייה הזו – סימונס, רדיק, באטלר, האריס ואמביד – לא באמת הצליחה לשחק יחד יותר מדי בחודשים האחרונים. ואם יש דבר אחד שאתה לא רוצה, זה להתחיל להכיר את חברך לקבוצה לעומק כשקוואי לנארד ופסקאל סיאקם מפרפרים את הגנת הפיק-אנד-רול שלך. חרף המכשול הזה, לסיקסרס יש קייס לגיטימי לסדרת הגמר – בדיוק כמו לשלוש היריבות שלה בצמרת המזרח. השאלה אם יש לה יתרון יחסי מולן תיבדק לעומק רק בסדרה מול טורונטו בחצי הגמר האזורי. בניגוד למצב אצל היריבה, אצל הסיקסרס הספסל לא צפוי לספק אותו

  • סלטיקס

    4. בוסטון סלטיקס

    מאזן: 33-49 | תחזית: הפסד בגמר האזורי

    מאיזו זווית שקיירי אירווינג לא יסובב את זה – מהצד, עם הלוח, בקפיצה לאחור, מאחורי הגב – זו היתה עונה מאכזבת עבור בוסטון, שקיבלה סגל בריא למשך עונה שלמה ולא הצליחה לשמור על יציבות. חלק מהשחקנים לקח צעד אחורה (טרי רוז'ייר, ג'יילן בראון), חלק אחר ניסה למצוא את מקומו (גורדון הייוורד) ואירווינג, שנתקל בכל כך הרבה קשיי מנהיגות עד שהתקשר ללברון בבחינת "עכשיו אני מבין מה עבר עליך", נע על הרצף שבין קוסם כדורסל לסופרסטאר רטנוני שמבאס את כולם. החדשות הטובות הן שבחודשיים הקרובים עדיין יש זמן לעשות הוקוס פוקוס ולהפוך לקבוצה היחידה שלגיטימי עבור גולדן סטייט לפחד ממנה קצת. החדשות הרעות: רגע לפני תחילת הפלייאוף נפצע מרכוס סמארט, שמושבת לחודש עד חודש וחצי. עוד קצת חדשות טובות: בעונה שעברה, בלי אירווינג והייוורד, הפלייאוף הוציא 200% משאר השחקנים של הסלטיקס

  • סאבוניס

    5. אינדיאנה פייסרס

    מאזן: 34-48 | תחזית: מחמאות והפסד בסיבוב הראשון

    בעונה בה יש מבחר ראוי לתואר "מאמן העונה" – בודנהולזר, דוק ריברס, קני אטקינסון - נייט מקמילן קצת נדחק מחוץ לרשימה, ולא בצדק. מה שהוא בנה בפייסרס זה קולקטיב שמשחק כדורסל בצורה הנכונה, וכשעושים את זה, אפשר להתגבר גם על פציעה מסיימת-עונה של שחקנך הטוב ביותר (ויקטור אולדיפו) עוד לפני קו האמצע של העונה. עם ההגנה השלישית באיכותה בליגה, 26 אסיסטים למשחק (7), ואף שחקן שלא מגיע ל-20 נקודות – אבל עם שבעה שקולעים בין 10 ל-18 – אינדיאנה המשיכה לנצח, כמעט כל הדרך ליתרון ביתיות בסיבוב הראשון. זה כנראה לא יספיק לה מול הסלטיקס, אבל לבוסטון צפויים חיים קשים. אינדיאנה לא מסוגלת אחרת

  • ראסל

    6. ברוקלין נטס

    מאזן: 40-42 | תחזית: מחמאות והפסד בסיבוב הראשון

    בשבוע שעבר פורסם שהנטס קרובים לסיכום על הארכת חוזהו של קני אטקינסון. שחקן הקבוצה, ג'ארד דאדלי, לא חיכה לחתימה הרשמית כדי לתמוך בטוויטר ("מגיע לו!"). למעשה, כל מי שעוקב אחרי הנטס בשנתיים האחרונות צריך לצייץ את זה; אטקינסון והצוות שלו לקחו שחקנים שאיש לא רצה והפכו אותם לקבוצת פלייאוף. בפעם האחרונה שברוקלין הגיעה לפלייאוף, הופיעו בה שמות כג'ו ג'ונסון, דרון וויליאמס, קווין גארנט וברוק לופז – כוכבים שהרוויחו יחד מאות מיליוני דולרים בקריירה. עכשיו הנטס מבליטים דחויים לשעבר כדיאנג'לו ראסל, ג'ו האריס, ספנסר דינווידי וקאריס לאווארט, שהפכו לחבורה מלוכדת שמשחקת מצוין ביחד. המועדון הזה, שנשדד על ידי דני איינג' בתחילת העשור, נבנה מחדש מההריסות בדרך לא קונבנציונלית (בחירות דראפט גבוהות), וכיף גדול לראות אותם בפלייאוף

  • ווצ'ביץ'

    7. אורלנדו מג'יק

    מאזן: 40-42 | הפסד בסוויפ בסיבוב הראשון

    הגיוני היה לחשוב בפתיחת העונה שלפלורידה תהיה נציגה בפלייאוף, אבל ספק אם מישהו היה בוחר את אורלנדו על פני מיאמי. והנה היא כאן, מנצלת מחד את העובדה שמיאמי זו הקבוצה הכי לא יציבה בכדור הארץ ולא מתנצלת מאידך, כי אין על מה; לאורלנדו יש אולסטאר מובחר, ניקולה ווצ'ביץ', שסחב אותה על הגב במשך עונה שלמה כמעט בלי ערב חלש. יש לה מאמן, סטיב קליפורד, שהפך אותה לקבוצת ההגנה השמינית בטיבה, קפיצה של תשעה מקומות מהעונה שעברה – חרף העובדה שכמעט לא התבצעו שינויים בסגל. פיניש נהדר – 11 ניצחונות מ-13 המשחקים האחרונים – סידר להם הארכת עונה בת ארבעה עד חמישה משחקים

  • גריפין

    8. דטרויט פיסטונס

    מאזן: 41-41 | הפסד בסיבוב הראשון

    העובדה שהפיסטונס זו הקבוצה היחידה בפלייאוף שהגיעה אליו בלי שיש לה מאזן חיובי אינה מקרית. כן, דוויין קייסי החליף את הפרצוף הזועף של סטן ואן גנדי על הקווים, אבל במובנים רבים, דטרויט נותרה באותו מקום בינוני שהיתה: יש לה את ההתקפה השנייה הכי חלשה מבין קבוצות הפלייאוף (108.3 ל-100 פוזשנים, מקום 21 בליגה), ואפילו ההגנה שלה – הערך המוסף שהיה אמור קייסי להביא – לא נמצאת בטופ 10 (מקום 12). מה שבכל זאת יש לפיסטונס זה את בלייק גריפין בעונת "תראו אותי, אני עדיין סופרסטאר", את הדאבל-דאבלים של אנדרה דראמונד ותרומות מזדמנות מהצוות המסייע. זה לא יכול להספיק להפתעה מול מילווקי

קבוצות המערב

  • דוראנט

    1. גולדן סטייט ווריירס

    מאזן: 25-57 | תחזית: ת'ריפיט

    כשאומרים ב-NBA "שושלת" לא מתכוונים ללהיט של ארון ספלינג משנות השמונים, אבל במקרה של הווריירס – שושלת בהתהוות - דווקא יש חומר לא רע לסבונייה; רגע לפני המעבר מאוקלנד לבית נוצץ בסן פרנסיסקו, האם הם יעשו משהו שלא נראה בליגה מאז הלייקרס של קובי ושאקיל? האם זוהי שירת הברבור של קווין דוראנט במפרץ? האם קליי תומפסון יתפתה לעבור ללוס אנג'לס? ומה יהיה עם דמרכוס קאזינס? בעוד ששלוש השאלות האחרונות הן חומרי עלילה לחודש יולי והלאה, על השאלה הראשונה הם יענו בחודשיים הקרובים – וקשה לראות אותם מפספסים הזדמנות לענות עליה בחיוב. כשהיא בריאה ומחויבת, גולדן סטייט אמנם חשפה כמה סדקים העונה, אבל זו עדיין הקבוצה שהכי קשה לפצח או לנטרל – בטח כשמדובר בסדרה ולא במשחק בודד

  • יוקיץ'

    2. דנבר נאגטס

    מאזן: 28-54 | תחזית: הפסד בחצי הגמר האזורי

    דנבר באמת מעמידה את אחד הסגלים המגוונים בליגה. גם באמת היתה לה עונה נהדרת, ובאמת נראה שיש לה אולסטאר בואכה סופרסטאר לשנים הבאות. אז אם הכל באמת נראה כל כך טוב, למה זה מרגיש קצת מוזר? אולי כי היא כבר היתה במצב הזה בפלייאוף 2013, עם סגל אקלקטי שהפתיע וטיפס גבוה במערב (מקום 3) רק כדי לעוף כבר בסיבוב הראשון על ידי הכוח העולה (גולדן סטייט), בפלייאוף שהחל דה-פקטו את אגדת סטף קרי. שש שנים חלפו מאז, והנאגטס פילסו את דרכם חזרה למעלה עם מקום 10, 12, 11, 9 ו-9 במערב. עכשיו הם חוזרים לפלייאוף, אבל סימני השאלה – שהתחזקו לאור המפגש האחרון שלהם מול גולדן סטייט – חוזרים עמם. הפלייאוף הוא זמן טוב לבחון את ניקולה יוקיץ', שהתלוצץ בעונה הסדירה עם רוב שומריו. אם יש זמן לבחון אם מדובר רק בחתול גדול או בנמר בהתהוות, אלה השבועות הקרובים

  • לילארד

    3. פורטלנד טריילבלייזרס

    מאזן: 29-53 | תחזית: הפסד צמוד בסיבוב הראשון

    בפורטלנד יש איכויות שלפעמים קל לשים עליהן את האצבע – הכישרון של דמיאן לילארד וסי.ג'יי מקולום זועק – ולפעמים קשה יותר. בהצלחה לשים לב שמדובר בקבוצת הריבאונד הטובה ב-NBA, עם לא פחות משמונה שחקנים שלוקחים 4+ ריבאונדים במשחק. או שיש לה על הספסל שחקן שקולע רק 6.8 נקודות בממוצע, אבל עדיין מהווה איום טריפל-דאבל בכל משחק (אוון טרנר). או שהיא מספיק מלוכדת כדי להתגבר על פציעה נוראית של השחקן השני-שלישי בחשיבותו בסגל ולסיים את העונה עם שמונה ניצחונות מעשרה משחקים. לילארד, שחקן שהכרעת משחקים הפכה שגרה עבורו, ממשיך להיות הכוכב הכי אנדרייטד בליגה, אבל אולי משהו ישתנה אם ימחוק את חרפת הסוויפ בעונה שעברה ויסחוב את הבלייזרס לסיבוב השני. תחושת הבטן היא שיתקשה לעשות זאת מול הת'אנדר

  • הארדן

    4. יוסטון רוקטס

    מאזן: 29-53 | תחזית: הפסד בחצי הגמר האזורי

    לכאורה, הגיוני להניח שיוסטון פחות טובה מהעונה שעברה. המאזן הרבה פחות נוצץ, כריס פול יותר מבוגר ויש פחות באזז סביב ההגדרה "אלטרנטיבה אמיתית" במערב. אלא שמבחינת הרוקטס, אולי זה דווקא יעזור; לפלייאוף הם מגיעים כשהם בריאים, עם אותה חמישייה מאוזנת ואפילו עם משהו שעבר מתחת לרדאר בשליש האחרון של העונה – הגנה משודרגת. עוזרו של ד'אנתוני, ג'ף בדליק, קיבל חופש מוחלט לארגן אותה מחדש, ומאז האולסטאר סופגת יוסטון 105.3 נקודות ל-100 פוזשנים – מקום שני בליגה אחרי יוטה. ואם כל זה לא מספיק, אז כן, יש לרוקטס גם את ג'יימס הארדן בכושר של MVP במשך עונה שלמה. החדשות הטובות: הוא כבר הוכיח העונה שביכולתו לנצח לבד את גולדן סטייט, שתחכה הפעם כבר בסיבוב השני. החדשות הרעות הן שעכשיו הוא יצטרך לעשות את זה ארבע פעמים בשבועיים, ובמקביל להחזיק אצבעות שכריס פול לא ימתח שריר

  • רודי גובר

    5. יוטה ג'אז

    מאזן: 32-50 | תחזית: הפסד צמוד בסיבוב הראשון

    כמו בעונה שעברה, יוטה מגיעה לפלייאוף בתור הקבוצה שאיש לא רוצה לפגוש. ליוסטון, לצערה, יש את הכבוד המפוקפק הזה, שמאז פגרת האולסטאר הוא באמת מפוקפק: מ-25 המשחקים האחרונים ניצחה יוטה 18, הציגה את ההגנה הטובה בליגה וההתקפה הרביעית בטיבה. הבעיה האמיתית עם יוטה, מלבד העובדה שדונובן מיצ'ל של מארס-אפריל שווה 26 נקודות ב-46% משלוש, היא שיש לה תכונות שהפלייאוף אוהב: הגנה חונקת, התקפה שלא תלויה באיש אחד ואזור צבע שמתגורר בו רודי גובר. העובדה שלא נבחר לאולסטאר העונה אולי גרמה לו לבכות, אבל גם העניקה לו מאז אקסטרה מוטיבציה. הוא גם הסיבה העיקרית לכך ששחקני הקו האחורי מסוגלים לצאת לקלעי השלשות של היריבה, מה שגורם לכך שהג'אז הם אחת משתי הקבוצות היחידות בליגה שסופגות פחות מעשר שלשות למשחק. מול יוסטון בסיבוב הראשון, הם יצטרכו לשים דגש חזק על העניין הזה

  • ווסטברוק

    6. אוקלהומה סיטי ת'אנדר

    מאזן: 33-49 | תחזית: נסללה דרכם להפסד בגמר האזורי

    משהו השתבש בת'אנדר בשליש האחרון של העונה, וספק אם הפסטיבלים סביב הסופר-דאבלים של ראסל ווסטברוק מסוגלים להסתיר את זה. קבוצה שעד האולסטאר הציגה את ההגנה השלישית בטיבה בליגה הידרדרה למקום ה-11 אחריו, מה שהתבטא היטב במאזן (13-12). וזו לא רק ההגנה: האחוזים של כולם ירדו משמעותית, עד כדי כך שמאז האולסטאר אין קבוצה שקלעה גרוע יותר מהת'אנדר במדד האחוזים משוקללים (TS%). מקום 30 מתוך 30. יכול להיות שזה לא אומר הרבה, אולי רק תקופה לא טובה, ומאידך זה יכול להעיד על רגרסיה להרגלים רעים – מהסוג שגרמו להם לסיים את העונה כבר בסיבוב הראשון בעונה שעברה. מצד שני, יש גם סיבה לאופטימיות זהירה: ברגע האחרון, במקום לקבל את יוסטון בסיבוב הראשון, הם קיבלו את פורטלנד. זה יכול לעשות את ההבדל בין עונה מאכזבת שמסתיימת תוך סיבוב להעפלה לגמר אזורי

  • פופוביץ'

    7. סן אנטוניו ספרס

    מאזן: 34-48 | תחזית: הפסד צמוד בסיבוב הראשון

    22 שנים חלפו מאז החלו משחקי הפלייאוף ללא הספרס, וזה משהו שאי אפשר לקחת מסן אנטוניו. גם העונה היא שם, חרף העובדה שהציגה את ההגנה ה-20 בטיבה בליגה (110.5 נקודות ל-100 פוזשנים), והצליחה לנצח רק 16 פעמים מחוץ לבית. זו היתה עונה חשובה למורשת של גרג פופוביץ', שבוודאי רצה להראות שיש חיים בטקסס אחרי פיאסקו קוואי לנארד – ועל הדרך חשף לעולם את דריק ווייט – ויש אפילו אופטימיות מסוימת לקראת הפלייאוף. הספרס הצליחו להימלט ממפגש חסר סיכוי מול גולדן סטייט בסיבוב הראשון, וחרף העובדה שיתמודדו מול יריבה איכותית וראויה, פתאום מתגנבת תחושה שאולי הם גם יוכלו לעשות משהו. בימים הקרובים נראה איזה ג'וקר ישלוף פופוביץ' מול הג'וקר (יוקיץ')

  • הארל

    8. לוס אנג'לס קליפרס

    מאזן: 34-48 | תחזית: הפסד בסוויפ בסיבוב הראשון

    "33 ניצחונות. זה מה שהם אמרו – 33 ניצחונות. צ'רלס בארקלי: 33 ניצחונות. וגאס: 33 ניצחונות. ואנחנו הולכים לפלייאוף ה$%#@". היה שם משהו, ברגע הזה בחדר ההלבשה, כשדוק ריברס אמר את הדברים הללו, שמנצח כל סטטיסטיקה שמישהו יכול להביא על הקליפרס. זו לא אחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה, לא אחת מקבוצות ההתקפה הכי מוכשרות ועל הנייר היא לא היתה אמורה להגיע לפלייאוף במערב. אבל הקליפרס של העונה – זו שאיבדה תוך שנה את כריס פול, בלייק גריפין ודיאנדרה ג'ורדן, ובאמצע העונה הנוכחית נפרדה משחקנה הטוב ביותר (טוביאס האריס) – זו דוגמה לאופן בו כימיה, אימון, אמון ומוטיבציית אנדרדוג מסוגלים להתחבר ולהפוך מסכום שגדול בהרבה מחלקיו. לפלייאוף, לעומת זאת, הם כבר מגיעים בתור מקבילת ה-NBA לחתול של שרדינגר: הם בחיים כי תיאורטית יש להם סיכוי, ובו-זמנית מתים, כי אין להם שום סיכוי מול גולדן סטייט

הרשמה לניוזלטר

החדשות, הפרשנויות, וכל מה שמעניין בספורט הישראלי והעולמי אצלכם במייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות