${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על הראש של בלאט

גולדן סטייט זכתה באליפות ה-NBA

הקאבס של דייויד בלאט נותרו נטולי כוחות לחלוטין. הקבוצה הטובה יותר ניצחה 97-105, השלימה 2-4 בסדרת הגמר וחגגה אליפות ראשונה אחרי 40 שנה צחיחות

11תגובות
אי־אף־פי

"אני לא מאמין ששחקן בשם פסטוס אזלי מנצח אותנו", סינן אוהד קליבלנד אחד תחושה של 20 אלף במהלך הרבע השלישי. הסנטר הניגרי של גולדן סטייט, שקיבל העונה מסטיב קר 11 דקות בממוצע למשחק, נראה באותן דקות כמו ההתגלמות המודרנית של האקים אולאג'ואן. הוא בשום אופן לא האיש שניצח את קליבלנד, אבל הוא היה הדוגמה האולטימטיבית למה שכן ניצח אותה – הקבוצה הטובה בליגה, זו שזכתה באליפות שהגיעה לה מהרגע הראשון של העונה ועד האחרון. לברון ג'יימס יצטרך להמתין עם סיפור הגאולה העצמית, כמו גם דייויד בלאט ושבעת מיליון אוהדיו (?) בישראל. לראשונה אחרי 40 שנה, זה היום של גולדן סטייט ווריירס.

קליבלנד – גולדן סטייט 105-97
הווריירס מנצחים 2-4 בסדרת הגמר

כמו לכל מאמן, גם לבלאט יש מעלות וחסרונות. לא תמיד ברור היכן צריך להציב על הסקאלה את עקשנותו, אבל במשחק השישי הוא בחר להתעקש עד הסוף. הפעם זה התבטא בשלילת הסמול-בול, לפחות מהצד של קליבלנד. טימופיי מוזגוב לא רק עלה בחמישייה, הוא נשאר בה גם כשגולדן סטייט ניצלה שוב ושוב את המאצ'-אפ של אנדרה איגודלה מולו בהתקפה. היתרון האנכי שיצר לזכות הקאבס בהתקפה התבטל לחלוטין בהגנה, וכבר בסיום הרבע הראשון פיגרה קליבלנד ב-13 נקודות.

ברבע הבא נכנס לתמונה היבט שלא השפיע על משחקים קודמים. השריקות של השופטים לא היו אחידות, בלשון המעטה. הקצב של הרבע הזכיר יותר משחק פוטבול, ומהבחינה הזו, הוא שיחק לטובת הקאבס, שבזכות ההתעקשות על הגובה נהנו מיתרון כפול בקרב חפירות: גם בזריקות עונשין (21 במחצית מול 4 של גולדן סטייט) וגם בריבאונד (16-29). גם אם זה קרה לאט, במחצית זה בא לידי ביטוי בלוח התוצאות.

הבעיה של קליבלנד היתה בדקות בהן כדורסל שוחק. בתחילת הרבע השלישי, למשל, היו כמה כאלה – וגולדן סטייט שלטה בכולן. ריבאונד התקפה יכול להשאיר קבוצה במשחק רק עד גבול מסוים, ולא יעזור אם אין לה מי שיקלע בהתקפות הנוספות שהיא מקבלת. לקליבלנד, כמעט כרגיל בסדרה הזו, לא היה מי שיעשה זאת מלבד לברון ג'יימס. לווריירס היה את אנדרה איגודלה ודריימונד גרין, שני שחקנים שההגנה של קליבלנד פשוט הזמינה לנצח אותה.

זה בדיוק מה שהם עשו. איגודלה תקף בכל פעם שהריח חצי הזדמנות לרוץ או שראה מולו שומר שלא מסוגל לעמוד בקצב שלו. גרין פשוט עשה את מה שעשה במשך פלייאוף שלם, וסיים עם טריפל-דאבל. לקראת סוף הרבע השלישי, כשהצטרף גם אזלי לחגיגה, כבר היה ברור שההתעקשות של בלאט להכתיב סגנון אחר לא מביאה את התוצאות הרצויות. דאנק של לברון ושלשה של ג'יי.אר סמית' ברבע הרביעי עוד צמצמו לארבע נקודות והעניקו תקווה לאולם ששיווע נואשות לאחת – רק כדי שקארי ואיגודלה יגדעו אותה באכזריות מקו השלוש, פעם אחר פעם.

קליבלנד הוכיחה אופי יוצא דופן בפלייאוף הזה, אבל היא נתקלה בקבוצה שלשנייה אחת לא רצתה לנצח פחות ממנה. הקאבס נתלו במשחק ובסדרה הזו בציפורניים, בשיניים ובמוטיבציה הבלתי נגמרת של השחקן הטוב בפלנטה, רק שגולדן סטייט היתה מוכנה לכל מה שזרקו עליה. בכל זאת, קבוצת הכדורסל הטובה בעולם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#