כשהאלכוהול הפסיק לחסום את כריס מאלין

הכישרון תמיד היה שם, אך כך גם החיבה לבקבוק. כשדון נלסון שם לזה סוף, זו היתה גם התחלה של קריירה שהגיעה עד היכל התהילה

אלעד זאבי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלעד זאבי

29.1.1988

הרבה מאוד שחקנים נעדרו מהפארקט הרבה יותר מ-51 ימים. ועדיין, ספק אם מישהו מהם הצליח לשנות לחלוטין את מסלול חייו בפרק זמן כזה. כשדון נלסון הקים את כריס מאלין מהספסל במשחק הביתי של גולדן סטייט מול יוטה, עבר רחש באולם. מאלין, באותו רגע עדיין לא בטוח איזה סוג רחש, המתין כמה שניות עד שהתאפשר החילוף. התשואות להן זכה נצרבו בזיכרונו, באופן חד ומוחשי יותר מכל משקה שהחזיק בחייו. והוא החזיק הרבה. "התגובה הזו גרמה לי להבין שעשיתי את השינויים הנכונים", אמר לאחר מכן, "ברגע הזה הבנתי שיש לי הזדמנות לעשות משהו טוב".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ