השבוע לפני 58 שנה

כשהספורט האמריקאי איבד את התמימות

במשך 71 שנים היו הדודג'רס סמל בברוקלין, עד שהעושר המובטח פיתה אותם ואת יריבתם העירונית, הג'איינטס, לנטוש מערבה. מאחוריהן הותירו היסטוריה בת אלפי משחקים ומיליוני אוהדים שהתייתמו לפתע מקבוצת הבייסבול שלהם

ניר צדוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים1
ניר צדוק

18.4.1958 זמניותם של האיצטדיון והשחקנים קלה לתפישה. ניתן לגעת בהם, לראותם, ולפיכך סופם להתבלות, להזדקן, להתחלף בחדשים. הפרידה מהם עצובה, אך גם דרכו של עולם. קבוצה, להבדיל, היא ישות אבסטרקטית, חסרת קיום ממשי, ובשל כך נצחית. עיקר משקלה בזיכרונות ובמשמעות שאוהביה יוצקים לתוכה. כיצד אלו יכולים להסתיים, להיעלם? ומה נותר אחריהם?

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ